בבא מציעא דף עו עמוד ב

פרק שישי

- ודחי' בשלמא: אשה אמרה התקבל לי גיטי, והשליח מספר לבעל: אשתך אמרה הבא והבעל אומר: הילך כמו שאמרה,

דלר"נ: משיגיע גט לידו מגורשת -שעל דיבורה סומך.

א"נ: משהגיע גט לידה מגורשת - שעל דיבורו סומך.

אבל שם לא מהני דעקר שליחותו לגמרי שאמר שהוא שליח לקבלה ולא להולכה.

שגם לפועלין שחוזרין בהן קוראים הטעו.

דתניא: השוכר את האומנין והטעו את בעל הבית,

או בעה"ב הטעה אותן ולא הלכו- אין להם זע"ז אלא תרעומת.

אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה, פועלין ומצאו שדה לחה

- נותן להן שכרן משלם,

אבל אינו דומה הבא טעון לבא ריקן, עושה מלאכה ליושב ובטל.

בד"א: שלא התחילו, אבל התחילו במלאכה שמין להן מה שעשו.

כיצד?: קבלו קמה לקצור בשני סלעים ח' דינרים קצרו חציה והניחו חציה,

בגד לארוג ב' סלעים, ארגו חציו והניחו חציו -שמין להן מה שעשו.

היה יפה ששה דינרים [מה שלא עשו]- נותן להן סלע[4], או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים, ואם סלע - נותן להם סלע.

רבי דוסא: שמין להן מה שעתיד להעשות, היה יפה ו' דינרים - נותן להם שקל

או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים, ואם סלע - נותן להם סלע.

בד"א: בדבר שאין אבוד, אבל בדבר האבוד - שוכר עליהן או מטען.

שאומר להן: סלע קצצתי לכם - באו וטלו שתים.

ויכול להטעותן עד ארבעים או חמישים זוז,

ודווקא בזמן שאין שם פועלים לשכור, אבל יש שם פועלים לשכור, ואמר צא ושכור מאלו - אין לו עליהן אלא תרעומת.

א"ל: מחביבי [ר"ח]: אני הייתי רק כפועל בטל, ואת אמרת נותן להם שכרן משלם!

-א. שלא סיימו לפניו סוף הבייתא שנותן כפועל בטל

ב. סיימו לפניו, ואמר אני לא הייתי מביא כלל ואת אמרת כפועל בטל?

והתשובה: הא דראו לשדה מן הערב, והא דלא ראו קודם.

וכרבא: שמי ששכר פועלים לריפקא ובא מטר ומילא המים,

אי ראו מן הערב, הפסד הפועלים.

ואי לא ראו - הפסד בעה"ב - ויביא לפועל כפועל בטל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום