בבא מציעא דף עט עמוד ב

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

השוכר את הספינה וטבעה בחצי הדרך,

ר"נ: אם נתן לא יטול, ואם לא נתן - לא יתן.

וקשה: דאי בספינה זו ויין סתם למה לא יטול שיבקש ספינה ויוליך יין אחר

ואי בספינה סתם ויין זה, למה לא יתן, יאמר תן היין ואוליכם לך

- ר'פ: מיירי: בספינה זו ויין זה, אבל בספינה סתם ויין סתם חולקין.

ת"ר: השוכר ספינה ופרקה בחצי הדרך נותן שכר חצי הדרך, ואין עליו אלא תרעומת. ולאו בפרקה ממש ובמצוי לשכור שיש לו תרעומת משום ריעוע הספינה- שטענה ממונית היא

אלא: שרוצה למלאותה באמצע הדרך, ולא הכל בהתחלה,

והתרעומת היא א. שינוי דעת ב. שצריך לקנות חבלים ארוכים [במקום שיביא קודם לכן]

ת"ר: השוכר חמור לרכוב עליה שוכר מניח עליה כסותו ולגנותו ומזונות של אותה הדרך, מכאן ואילך חמר מעכב עליו.

חמר - מניח עליו שעורים ותבן ומזונותיו של אותו היום, מכאן ואילך שוכר מעכב עליו.

ר"פ: שמצוי לטרוח ולמכור מפונדק לפונדק וחמר דרכו לטרוח בזה ושוכר אין דרכו לטרוח בזה.

ת"ר: השוכר החמור לרכוב עליה איש - לא תרכב עליה אשה, אשה - רוכב עליה איש. [שהאשה פחות בקיאה ברכיבה]

ואשה - בין גדולה ובין קטנה אפילו מעוברת והיא מניקה.

אביי: ש''מ: דג משקלו בכריסו

ונפק"מ: למקח וממכר, שלא יקנה דג גדול קודם שהוציא בני מעיו.

השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה, אם נשבר הקנקן [יתד מחרשה] פטור.

בבקעה וחרש בהר, אם נשבר הקנקן - חייב.

לדוש בקטנית ודש בתבואה פטור,

לדוש בתבואה ודש בקטנית חייב, מפני שהקטנית מחלקת.

במקום שלא שינה

לר"פ: המנהיג האוחז במלמד משלם, רשבדר"א: הנגרר האוחז בכלי משלם.

והלכתא: האוחז מאחור בכלי משלם, ובמקום המוחזק בסלעים שניהם משלמים.

רי"ו: המוכר פרה לחבירו וא"ל: פרה זו נגחנית, נשכנית, בעטנית, רבצנית, היא והיה בה מום אחד וסנפו בין המומין הר"ז מקח טעות.

מום זה ומום אחר - א"ז מקח טעות.

ותנ"ה: גבי שפחה: דא"ל: שפחה זו שוטה, ניכפית, משועממת, וכו'

מרבא: היו בה כל המומין הללו אי"ז מקח טעות.

השוכר את החמור להביא עליה חטין והביא עליה שעורין -חייב

תבואה והביא עליה תבן - חייב, מפני שהנפח קשה כמשאוי.

להביא לתך חטין והביא לתך שעורין פטור, ואם מוסיף על משאו חייב.

וכמה יוסיף על משאו ויהא חייב?

סומכוס משוםר''מ: סאה לגמל, שלשה קבין לחמור.

אביי: תנן: קשה כמשאוי, נפח כמשקל, ואי מוסיף שלשה קבין חייב. [שנפח בנוסף למשקל]

רבא: תנן: קשה למשאוי, משקל שווה והנפח הוא התוספת ורק בהוסיף שש קבין [סאה] חייב

הך: ד'להביא לתך חטין והביא לתך שעורין - פטור, ואם הוסיף על משאו חייב -היינו סאה.

והך: דוכמה יוסיף על משאו ויהא חייב? סאה לגמל ג' קבין לחמור?

- ה"ק: היכא דלא שני

והך: 'להביא לתך חטין והביא טז' שעורים חייב, הא ג' קבין פטור

- אביי: מחוקות דהן ג' קבין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום