בבא מציעא דף עז עמוד ב

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ויקשה מדתנן: כל המשנה ידו על התחתונה, וכל החוזר בו - ידו על התחתונה.

'כל המשנה ידו על התחתונה' - שהתנא סתם כרבי יהודה.

'כל החוזר בו ידו על התחתונה' לאתויי פועל וכרבי דוסא,

א. רבי דוסא: תרתי אמר, ורב ס"ל כמותו בחדא [קבלן] וחלק בחדא [שכיר יום]

ב. לאתויי: כל החוזר בו שמכר שדה לחבירו באלף זוז ונתן לו מהן מאתים זוז,

בזמן שהמוכר חוזר בו יד לוקח על העליונה,

רצה אומר לו תן לי מעותי, או קרקע כנגד מעותי וגובה מהעידית.

ובזמן שלוקח חוזר בו יד מוכר על העליונה,

רצה - אומר לו: הילך מעותיך,

רצה אומר: הילך קרקע כנגד מעותיך ומגביהו - מן הזיבורית.

רשב"ג: מלמדין אותן שלא יחזרו.

כיצד: כותב לו: אני פלוני בן פלוני מכרתי שדה פלונית לפלוני באלף זוז, ונתן לי מהם מאתים זוז, והריני נושה בו שמונה מאות זוז.

- קנה, ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים.

אמר מר: ומגביהו מן העידית.

א. רנב"י: היינו מעידית וזיבורית שבה, ולא מעידית שבנכסיו דלא גרע מבע"ח דגובה מבינונית ועוד הא מן הקרקע עצמה ישלם המעות.

ב. ראבדר"א: אפי' מעידית דנכסיו, סתם המוכר קרקע באלף זוזי, הוזלו מוזיל ומזבין נכסיו, והוה ליה כניזק, ותנן: הניזקין שמין להן בעידית,

רשב"ג: מלמדין אותן שלא יחזרו, כותב לו: אני פלוני בן פלוני כו'.

הא לא כתב כן- לא קני? והתניא: הנותן ערבון לחבירו ואמר לו: אם אני חוזר בי - ערבוני מחול לך, והלה אומר: אם אני חוזר בי - אכפול לך ערבונך. לרבי יוסי נתקיימו התנאים דאסמכתא קניא

ר"י: דיו שיקנה כנגד ערבונו.

רשב"ג: בד"א - בזמן שאמר לו ערבוני יקון. אבל מכר באלף זוז ונתן מהם ת'ק זוז - קנה, ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים! – היינו בעייל ונפיק אזוזי

כרבא: שהמוכר דבר לחבירו וחוזר אחריו לבקש המעות לא קנה ואי לא עייל ונפיק קני

רבא: המלוה מאה זוז לחברו ופרעו זוז זוז פרעון הוא אלא שיש לו תרעומת עליו שהפסידו.

מעשה: מכר לחברו חמור ונשאר לו זוז וחיזר אחריו בשבילו

ר"מ מדרבא: זוז אחד כמעות הרבה ולא קנה.

והך דרבא: דקני- מדובר במוכר שדהו מפני רעתה [דנתרצה בכל אופן למכרה].

פשיטא,: רצה למכור במאה ולא מצא ומכר במאתים עייל ונפיק אזוזי - לא קני.

אבל: רצה למכור במאה ולא מצא ואי טרח היה מוצא ולא טרח ומצא במאתים ועיל ונפיק אזוזי אם הוא כמוכר מפני רעתה או לא

תיקו.

א. שכר את החמר ואת הקדר וכו' שוכר עליהן או מטען.

ר"נ: עד כדי שכרן.

והך: עד ארבעים וחמשים זוז -היינו בשיש בידו משלהן הרבה

השוכר את החמור

להוליכו בהר והוליכו בבקעה, בבקעה והוליכו בהר, אפילו זו עשר מילין וזו עשר מילין, ומתה - חייב.

להוליכה בהר והוליכה בבקעה,

אם החליקה פטור, ואם הוחמה חייב.

להוליכה בבקעה והוליכה בהר,

אם החליקה חייב, ואם הוחמה פטור, אם מחמת המעלה חייב.

שוכר חמור והבריקה או שנעשית אנגריא א''ל: הרי שלך לפניך.

מתה או נשברה - חייב להעמיד לו חמור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום