בבא מציעא דף עח עמוד ב

פרק שישי

א. ר' ינאי: שמתה מחמת אויר ההר או הבקעה שהרגה.

ב. ריב"ח: שמתה מחמת עייפות.

ג. רבה: שהכישה נחש.

ד. מרי"ו: הך כר''מ דאמר: כל המעביר על דעת של בעל הבית נקרא גזלן.

לאו ר"מ דצבע: הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום

דלר''מ: נותן לו דמי צמרו,

ולר''י: אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה,

ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח.

דשאני שם שקנאו בשינוי מעשה.

ולאו ר"מ דפורים: מגבת פורים לפורים, מגבת העיר לאותה העיר, ואין מדקדקין בדבר.

אבל לוקחין עגלים שוחטין ואוכלים אותן, והמותר יפול לצדקה.

ולר''א מר''מ: מגבת פורים לפורים, ואין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו, אא"כ התנה במעמד אנשי העיר, ורשב"ג מיקל.

דשאני שעל דעת פורים נתן, ולא לדבר אחר.

- אלא ר''מ: הנותן דינר לעני ליקח לו חלוק, לא יקח בו טלית, טלית לא יקח בו חלוק, מפני שמעביר על דעתו של בעה"ב.

ואין לומר: דשאני שיבואו לחשוד בו שיאמרו פלוני לקח לקנות לעני בגד ולא קנה לו, -דא"כ ליתני מפני החשד, [ולא מצד שעובר על דעת בעה''ב

ש"מ: משום דשני הוא וכל המעביר על דעת של בעל הבית נקרא גזלן.

תרגמו בבל: כתם לבן בעין, רבא פירש: שהתליעו רגליה.

מעשה באחד: שראה שהתליעו מבגדי המלך שאלוהו אם בשל כסף פשתן או בשל זהב צמר אדום, א''ל: בשל כסף והרגוהו כי אין עש בשל פשתן, וא"ד: בשל זהב והניחו לו.

רב: דווקא באנגריא חוזרת, אבל בשאינה חוזרת - חייב להעמיד לו חמור.

ושמואל: אף בשאינה חוזרת, אם בדרך הליכה ניטלה א''ל: הרי שלך לפניך,

ואם לאו בדרך הליכתה ניטלה - חייב להעמיד לו חמור.

והא דסיפא: דרשב"א מחלק אי בדרך הליכתה או לא מכלל דלת"ק ל"ש

- א. שמואל ס"ל כרשב"א

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום