ביצה דף ז עמוד ב

פרק ראשון

ואי יש נהר אינו עובר, ואי יש גשר עוברת, ואין לחוש.

ובגשר צר לא עוברת, ודחי': דארע מעשה שעברה,

ולרבי מיירי בספנא מארעא, ובלא בדק, תולים שמאתמול היה.

ולא אמרי' דיצתה רובה וחזרה וכרי"ו: דלא שכיח.

והך אידך דרבי: שומין שחוקין סכנה לגילוי מנחש.

ב"ש: שאור אפי' שכתוב חמץ דשיעורו של זה לא כשל זה.

ולב"ה: צריכי חמץ דלא רק דבר שחמוצו קשה.

וצריכי שאור אפי' שאין ראוי לאכילה.

והך דר"ז: פתח הכתוב בשאור וסיים בחמץ, דזהו שאור זהו חמץ.

כו"ע אכילה בכזית. וחלקו: לענין ביעור.

לב"ש: לא ילפינן ביעור מאכילה, ולב"ה: ילפינן ביעור מאכילה.

וכן ריב"ח, ותנ"ה דזו מחלוקת ב"ש וב"ה.

לב"ש: יחפור בדקר ויכסה. השוחט דיעבד - אין, לכתחלה - לא.

וסיפא: דלב"ה: לא ישחוט, היינו שאם שחט לא יכסה.מכלל דרישא לכתחילה

- א. רב"ה ה"ק: השוחט שבא לימלך,

ב"ש: שחוט, חפור, וכסה. ולב"ה: רק בעפר מוכן מבעו"י.

ב. רב יוסף ה"ק: השוחט שבא להמלך.

ב"ש א"ל: חפור שחוט וכסה. ולב"ה: רק בעפר מוכן מבעו"י

וכו"ע כר"ז דושפך את דמו וכסהו בעפר - למטה ולמעלה

לרבה: רק אם יש עפר למטה, אי לא לא, חיישי דימלך ולא ישחוט

לרב יוסף: זה עדיף, שאם לא תתירו יבוא להמנע משמחת יו"ט.

ר"ז מר"י: והוא שיש לו דקר נעוץ מבעוד יום.

ואין בזה כתישה טחינה, - דמיירי בעפר תיחוח,

ולא גומא דבונה - דכר"א: דבא"צ אלא לעפרה פטור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום