חולין דף קמ עמוד א

פרק שנים עשר

והך 'ובענפוהי ידורן צפרי שמיא'- צפרי סתמא לא איקרו;

והך ד'כל צפור טהורה' משמע דיש טמאה

– צריך לדייק דאיכא איסורא לאו טריפה דבהדיא כתיב

אלא בשחוטה דמצורע ואפי' דמסיפא דקרא נפקא, ד'וזה אשר לא תאכלו מהם' - ולעבור עליו בעשה ובלא תעשה;

אבל בטריפה לא אמרי' לעבור בעשה ול"ת דדבר הלמד מענינו, ובענינא דשחוטה כתיב;

• והך ד'שתי צפרים חיות', לאו שחיות בפיך מכלל דאיכא לאו שחיות בפיך!

- אלא, שחיין ראשי אברים שלהן;

והך דסיפא: טהורות - מכלל דאיכא טמאות! צריך לדייק דאיכא טריפות

ואפי' דלמ"ד טריפה חיה מכלל מחיות נפקא, ואפי' למ"ד טרפה אינה חיה מאי איכא למימר?

ועוד, בין למ"ד טרפה חיה בין למ"ד אינה חיה, מדתדרי"ש נפקא, דתדר"יש: דנאמר מכשיר ומכפר בפנים, ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ,

מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר, אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר!

• אלא ארנב"י: למעוטי צפורי עיר הנדחת; אי לשילוח - לא אמרה תורה שלח לתקלה, אלא לשחיטה;

• רבא: למעוטי שלא לזווג לה אחרת קודם שלוחיה, אי לשחיטה - הא בעיא שילוח! אלא לשילוח;

• רב פפא: לצפורים שהחליפו בעבודה זרה, ד'והיית חרם כמוהו' - כל מה שאתה מהייה הימנו כמוהו,

לאו לשילוח - לא אמרה תורה שלח לתקלה! - אלא לשחיטה;

• רבינא: הב"ע - בעוף שהרג את הנפש, ולאו דגמר דינא דבר קטלא הוא!

אלא קודם גמ"ד ולאו לשילוח דבעי' שיביאו לב"ד ויקיים ובערת הרע מקרבך אלא לשחיטה.

עוף טמא רובץ על ביצי טהור, בעינן צפור וליכא, אלא עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא, הא צפור הוא!

כדר"כ: 'תקח לך' - ולא לכלביך, ה"נ: 'תקח לך' - ולא לכלביך.

ור"כ איתמר אהא, דתניא: 'אם טרפה' בחייב בשילוח,

אפרוחים טרפות - פטור משילוח -ד'תקח לך' ולא לכלביך;

ולהקיש אם טרפה לאפרוחים, דטרפות - פטור משילוח, אף אם טרפה נמי פטור מלשלח!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום