חולין דף קלט עמוד ב

פרק שנים עשר

אלא, הכי איתמר, ארה"מ: הכל מודים בערכין דאע"ג דלא אמר עלי מיחייב, ד'ונתן את הערכך' חולין הן בידך עד שיבאו לידי גזבר.

ת"ר 'כי יקרא קן צפור לפניך' מה ת"ל לפי שנאמר 'שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך' יכול יחזור בהרים וגבעות כדי שימצא קן?

ת"ל 'כי יקרא' - במאורע לפניך, 'קן' - מ"מ, 'צפור' - טהורה ולא טמאה,

'לפניך' - ברשות היחיד, 'בדרך' - ברשות הרבים, 'בכל עץ' באילנות,

'או על הארץ' -בבורות שיחין ומערות, בדרך' מה דרך שאין קנו בידך אף כל שאין קנו בידך

מכאן אמרו יוני שובך ויוני עלייה שקננו בטפיחין ובבירות, ואווזין ותרנגולין שקננו בפרדס חייב בשילוח, אבל קננו בתוך הבית, וכן יוני הרדסיאות פטור משילוח.

• אמר מר מה דרך - שאין קנו בידך, אף כל - שאין קנו בידך,

'כי יקרא' פרט למזומן!

'לפניך' - לאתויי שהיו לפניך ומרדו,

'בדרך' – כדריא"ר: מצא קן בים חייב בשילוח, שנא' 'כה אמר ה# הנותן בים דרך וגו',

והך דמצא קן בשמים דכתיב דרך נשר בשמים ה"נ דמיחייב בשילוח הקן!

דרך נשר - איקרי, דרך סתמא לא איקרי.

• א"ל מרי ליה פפונאי לרב מתנה: מצא קן בראשו של אדם מהו? אמר: 'ואדמה על ראשו'.

משה מן התורה –'בשגם הוא בשר', המן מן התורה – 'המן העץ', אסתר מן התורה 'ואנכי הסתר אסתיר', מרדכי מן התורה ד'מר דרור' ומתרגמינן: מירא דכיא.

ר"ח ור"ש חד תני הדרסיאות, וחד תני הרדסיאות,

מאן דתני הרדסיאות - על שם הורדוס, ומאן דתני הדרסיאות - על שם מקומן.

אר"כ: לדידי חזיין, וקיימן טז שורות ברוחב מיל וקראו קירי קירי [אדון אדון],

אחת מהן דלא קראה קירי קירי, אמרה לה חברתה: סומא, אמרי קירי קירי!

אמרה: סומא, אמרי קירי בירי! ושחטוה

אר"א אמר לי חנינא במילין [בכשפים]

מנה"מ ארי"צ: ד'כי יקרא קן צפור לפניך', משמע דווקא טהור אבל עוף משמע בין טהור ובין טמא

והך ד'תבנית כל צפור כנף', - צפור - טהור, כנף - טמא וחגבים;

והך ד'החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף', מאי לאו: צפור - בין טהור בין טמא, וכנף - חגבים?

- לא, צפור - טהור, כנף - טמא וחגבים;

והך ד'כל צפור כל כנף' לאו כדמקשינן אלא, כדמשנינן;

והך 'ואתה בן אדם אמור לצפור כל כנף', לאו כדאקשינן אלא, כדשנינן;

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום