גיטין דף ה עמוד א

פרק ראשון

ה. תנן: המביא גט ממדה"י, ואינו יכול לומר [חרש] בפ''נ ובפ''נ, אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו, והרי חש'''ו פסולים להביא,

ומיירי: שנתן כשהוא פקח, ונתחרש קודם שאמר בפ"נ ובפ"נ,

אפי' לרבה: מיירי אחר שלמדו.

אבל ביכול לומר צ"ל, גזירה שמא יחזור דבר לקלקולו.

ובאינו יכול לא גזרי' - דפקח ונתחרש אין שכיח ולא גזור,

ואף': שגם אשה לא שכיח וצ"ל בפ"נ ובפ"נ - שלא תחלוק בשליחות.

אבל: בעל שהביא גיטו א"צ לומר, כיון שמביאו אין לחוש שיערער.

ת"ש: שמואל לר''ה: שנים שהביאו גט ממדה"י, אם צריכים לומר בפ"נ ובפ"נ

א"ל: א"צ, ומה אילו יאמרו בפנינו גרשה, מי לא מהימני?

- אף לרבה: מיירי אחר שלמדו.

ובאחד גוזרים שמא יחזור דבר לקלקולו, משא"כ בשנים לא מצוי,

ובאשה צריכה לומר- שלא תחלוק בשליחות,

משא''כ בעל אם הוא מביא הגט, לא יערער.

ת"ש: המביא גט ממדה"י, נתנו לה ולא אמר לה בפ"נ ובפ"נ, אם נתקיים בחותמיו כשר, ואם לאו פסול, דבפ''נ ובפ''נ רק להקל

אפי' לרבה: אחר שלמדו ובנישאת ולא גזרי' שיחזור דבר לקלקולו

דכאן שאין הבעל מערער, אין לחוש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום