גיטין דף ה עמוד ב

פרק ראשון

מוכח דריב"ל: הוא שאמר לפי שאין בקיאין לשמה,

שאמר: שבדורות האחרונים שבקיאין א''צ לומר בפ''נ ובפ''נ

- ויקשה: א. דלרבה אית דרבא! ב. הא אמרינן שמא יחזור דבר לקלקולו,

אלא: אדם אחר היה עם רשב''א, ולא חשבו משום כבודו דר"ש.

תסתיים דרי"ו: הוא שאמר בפני ב', שכן א"ל לרבר"ח.

אין לומר: שחלקו אם לפי שאין בקיאין או שאין מצויין לקיימו

דהא ריב"ל: לפי שאין בקיאין לשמה, ורי"ו: שאין מצויין לקיימו,

וכאן ה"ק רי"ו: בפני שנים! ועוד הא לרבה אית דרבא!

ואין לומר: דלכו"ע בעי' מצויין לקיימו וחלקו אי עד נעשה דיין

דהא: קיימ"ל בדרבנן דעד נעשה דיין!

אלא חלקו: אי כיון דאשה כשירה להביא גיטה, עלולים לסמוך עליה.

• ת"כ דרי"ו: המביא גט ממה"י, נתנו לה ולא אמר לה בפ"נ ובפ"נ

לר"מ: יוציא שכל המשנה ממטבע חכמים יוציא והולד ממזר

חכ"א: אינו ממזר, יחזור ויתננו לה בפני ב' ויאמר בפ"נ ובפ''נ

ר''א: לבר הדיא שרצה להביא גט, - לעמוד על כל אות

רב אמי א"ל: א"צ, ואין לנהוג לחומרא דהוי לעז על גיטין הראשונים.

ר"א: אפי' שורה אחת לשמה מהני רב אשי: אפי' קול קולמוס ומגילה

ת"כ דרב אשי: המביא גט ממדה"י אפי' א הוא בבית וסופר בעלייה, הוא בעלייה וסופר בבית, אפי' נכנס ויוצא כל היום כולו כשר,

והיינו: אפי' דלא ראה וסגי ששמע קול קולמוס, וקול הקלף.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום