גיטין דף ז עמוד ב

פרק ראשון

ויקשה: דמשמע:למימרא, דעכו לצפונה דא"י, ורמינהו: המהלך מעכו לכזיב,

מימינו למזרח הדרך טמאה משום ארץ העמים, ופטורה מן המעשר ומן השביעית, עד שיודע לך שהיא חייבת,

משמאלו למערב הדרך טהורה, וחייבת במעשר ובשביעית, עד שיודע לך שפטורה, עד כזיב.

ריבר"י: עד לבלבו.

- תירץ אביי: רצועה יוצאת ונתן בה סימן כמזרחה השמש למסלה,

תנא: כמביא בא"י, ותניא אידך: כמביא בחו"ל.

א. רי''ר: הא ר"י, הא רבנן;

דתנן: עפר חו"ל הבא בספינה לארץ, חייב במעשר ובשביעית,

ר"י: דווקא בשהספינה גוששת, ואי לאו פטור.

ב. אביי: תרוויהו כר"י, בשהספינה גוששת -כא''י, בשאינה גוששת כחו''ל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום