כתובות דף יב עמוד א

פרק ראשון

א. ת"ר: נשאה ויש עדים שלא נסתרה, או שלא שהתה כדי ביאה -

אין לשני 'טענת בתולים', שהרי כנסה ראשון.

רבה מדייק: 'כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה - כתובה מנה'.

ר"א דוחה: אין לה כלל, וכאן שאני שכנסה ראשון ויודע שנבעלה.

ב. א"ד אמשנתינו: בתולה מהנישואין - מנה, ואין 'טענת בתולים',

והיינו שנכנסה לחופה ולא נבעלה.

רבה מדייק: 'כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה - כתובה מנה'.

ר"א דוחה: אין לה כלל, וכאן שאני שנכנסה לחופה ויודע שנבעלה.

דמתני אברייתא - כ"ש אמתניתין, אמתני' - אבל בברייתא אמר 'אעדים סמכי'.

[ובתרוייהו: לא חייש שזינתה תחתיו - שקידש ובעל לאלתר].

האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים

- א"י לטעון טענת בתולים, שמתייחד עמה ונאמנת שבא עליה.

'האוכל': שיש מקומות ביהודה שלא אוכל, [ג]

כדתניא: א. ביהודה היו מייחדין החתן והכלה קודם לחופה,

שיהא לבו גס בה, ובגליל לא היו עושין כן.

ב. ביהודה היו מעמידין ב' שושבינין לו ולה, למשמש,

החתן והכלה בשעת חופה, ובגליל לא היו עושין כן.

ג. ביהודה היו שושבינין ישנים בבית חתן וכלה, ובגליל לא.

רבא ארישא: שלא נהג בגליל כגליל, אלא כמנהג יהודה ונתייחד.

רב אשי אסיפא: כל שלא מושמש ולא נהגו בו לבודקו שלא יאבד המפה.

אחת אלמנת ישראל ואחת בת כהן - כתובתה מנה.

ב"ד של כהנים גובין לבתולה ד' מאות זוז, ולא מיחו בידם חכמים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום