כתובות דף יג עמוד א

פרק ראשון

היא אומרת 'מוכת עץ אני', והוא אומר 'דרוסת איש את',

ר"ג ור"א: נאמנת, ריה"ו: בחזקת דרוסת איש.

רי"ו: במאתים ומנה, כר"מ - אף לא הכיר בה דמוכ"ע - מאתים.

ר"א: במנה ולא כלום, כרבנן - אף לא הכיר בה - מנה.

ר"א לא כרי"ו: מעדיף כרבנן.

רי"ו לא כר"א: סובר 'נמצאת בעולה - מנה', ואי כרבנן טענותיהם שוים.

לר"א: הא' - לאפוקי מר"ש [דמנה, אלא קמ"ל 'מקח טעות' לגמרי],

והב' - לאפוקי מרב"ח [לא הכיר - לא כלום, אלא 'מוכ"ע אני' וחייב].

לרי"ו: הא' - לכחו דריה"ו, אף שיש 'מיגו' דמוכ"ע - לא נאמנת,

הב' - לכחו דר"ג, אף שאין 'מיגו' דמוכ"ע תחתיך - נאמנת.

ראוה מדברת: 'מה טיבו של זה'? - 'איש פלוני וכהן הוא'!

ר"ג ור"א: נאמנת, ריה"ו: בחזקת בעולה לנתין ולממזר.

היתה מעוברת: 'מה טיב עובר זה'? - 'מאיש פלוני וכהן הוא'!

ר"ג ור"א: נאמנת, ריה"ו: בחזקת מעוברת מנתין ומממזר.

מדברת זעירי: נסתרה [אמנם, מודה שנבעלה], ר''א: נבעלה [בעינינו].

הרי 'אין אוסרין על היחוד' באשת איש - מעלה עשו ביוחסין כהונה.

א. לשון 'מדברת' - לישנא מעליא כ'אכלה ומחתה פיה..'.

ב. למה שנה תרתי מדברת ומעוברת? [דלזעירי א' לנסתרה והב' לנבעלה].

- הא' להכשיר בה, הב' להכשיר בבתה ס"ל 'המכשיר' - אף בבתה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום