כתובות דף טו עמוד ב

פרק ראשון

ואף שלרב צריך 'תרי רובי', דתנן: מצא בה תינוק מושלך:

רוב גויים - גוי, רוב ישראל - ישראל, מחצה ע"מ - ישראל.

ואמר רב: דווקא להחיותו, אבל ליוחסין לא מועיל רוב, ופסולה לכהן.

כבר אמרנו מרב: בקרונות של צפורי היה מעשה, ולכן הלכה כריו"ס.

ולרחב"ר מרב: דהוראת שעה, לא שונה ברב: 'בקרונות' לכן רק לשעה.

רב: להחיותו, ועל 'רוב גוים גוי' -

אמר שמואל: לפקח עליו הגל אינו כגוי לא הולכים בפיקו"נ אחר רוב.

להאכילו נבילות - אף זה מותר ברוב גויים, [אבל במחצה ע"מ לא].

להחזיר לו אבידה - אף זה מותר ברוב ישראל, [אבל במחצה ע"מ לא].

לנזקין [וא"צ רוב ישראל, לכן חילק הבבות], והיינו: נגח שורו לשור ישראל - משלם חצי, והחצי השני 'הבא ראיה שאיני ישראל'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום