כתובות דף יז עמוד א

פרק שני

ב"ש: כלה כמות שהיא לפי יופיה, ב"ה: כלה נאה וחסודה.

ב"ש: היתה חיגרת.. יאמר 'נאה וחסודה'? 'מדבר שקר תרחק'!

ב"ה: הרי אתם מודים שהלוקח מקח רע - ישבחנו בעיניו!

• במערבא, לפני הכלה: 'לא כחל, שרק, ופירכוס - ויעלת חן'.

• כשסמכו לרבי זירא: 'לא כחל, שרק, ופירכוס - ויעלת חן'.

• ולר"א ולר"א: 'כל מן דין.. סמוכו לנא.. ולא מן סרמיסין'..

• בי קיסר לר' אבהו: 'רבא דעמיה.. בוצינא.. בריך מתייך לשלם'.

ריב"א: מרקד לפניה עם בד של הדס, 'כלה נאה וחסודה'.

ר"ש ברי"צ: זורק ג' בדים - ר"ז: מכסיף לן סבא!

כשנפטר, הפסיק אש בינו לכולם - ר"ז: אהנייה ליה שוטיתיה..

ר' אחא: על כתפיו ומרקד, ואמר: אם דומה עליכם כקורה מותר.

אין הלכה כריו"נ: שמותר להסתכל בפני כלה.. לחבבה על בעלה.

ת"ר: מעבירין המת מלפני כלה, ושניהם מלפני מלך ישראל.

ואגריפס המלך שעבר מלפני כלה ושבחוהו – פרשת דרכים היתה,

דבלא"ה: מלך שמחל על כבודו - אין מחול, 'שום תשים'..

ת"ר: מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה, כשאין כל צרכו -

כל צרכו [במת]: א. י"ב אלפי גברי וו' אלפי שיפורי בנוסף או מתוכם,

ב. משער העיר עד הקבר, ג. נטילתה כנתינתה ששים רבוא.

וכ"ז: לדקרי ותני, אבל לדמתני - אין שיעור.

א. חופה עגולה מהדס, ב. צעיף על עיניה שמנמנמת בו.

הסימנים שבמשנה: ביהודה ראיה,

ובבבל נהגו: מושחים שמן על ראש רבנן.

סימן לאלמנה [שלא תתפוס]: אין קליות [כלל, כ"ש שלא 'חילוק לתינוקות'].

א. ולא נקט: 'שדה זו שלך, ולקחתיה'..

שרצה לחדש בסיפא: יש עדים.. - לא נאמן, אם אין 'שני חזקה, פשיטא!

וב'אביו' מחדש: אכל ב' בחיי האב וא' בחיי בנו, אינה חזקה.

כר"ה ש'אין מחזיקין בנכסי קטן'.

ור"ה, א. דיוקא דמתני' אומר, ב. חידש: 'אפילו הגדיל'.

וב'דידיה' א"א לחדש: אכל ב' בפניו וא' שלא בפניו אינה חזקה -

דברח מחמת נפשות - פשיטא! - לא יכל למחות,

ברח מחמת ממון - הוה חזקה - דמחאה שלא בפניו מחאה -

כדאמרינן: 'החזיק במדינה אחרת - חזקה', דהו"ל למחות,

וששנינו ביהודה וגליל 'אינה חזקה': בשעת חירום שנו, שסתמם חירום.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום