כתובות דף כ עמוד א

פרק שני

ויקשה א'אין נאמנין': איך גובים בשטר - תרי ותרי נינהו!

ר"ש: הכחשה - תחלת הזמה, ואין מזימין עדים אלא בפניהם,

ודחינו: כ"ש כשאינם לפנינו דנאמינם, אפשר שהיו מודים להם,

אלא ר"נ: 'תרי להדי תרי, וממון בחזקת מריה', לא גובה אא"כ תפס.

כבר שטיא שמכר קרקע, ותרי ותרי אם היה אז שוטה או בריא -

'תרי להדי תרי, וממון בחזקת בר שטיא',

ודוקא: שבא מכח חזקת אבות, אבל קנה - כשהוא שוטה קנה.

ר' אבהו: מזימין עדים רק בפניהן, ומכחישין גם שלא בפניהן,

והזמה שלא בפניהן - הכחשה מיהא הויא לבטל עדות בלי להעניש.

מסייע לרא"ס: אין מקיימין השטר - אלא משטר שקרא עליו..

ב. נהרדעי: אין מקיימין השטר - אלא מב' כתובות,

או מב' שדות שאכלום בעליהן ג' שנים, ובשופי.

רשבר"א: יוצאים מיד עצמו - לא, שמא ראה וזייף, ומאחר לא יצליח.

ת"ר: כותב עדותו, ומעיד עליה מתוכה לאחר כמה שנים -

ר"ה: כשזוכרה מעצמו קצת, רי"ו: אף שלא, ודוקא כשאח"כ נזכר.

מדרי"ו: שנים שידעו עדות ואחד שכח - שני מזכירו,

ר"ח: אף עצמו - התובע מזכירו, מבדר"א: עצמו לא.

והלכה שלא, ואם העד צורבא מרבנן - אף עצמו, כדר"א ור"כ.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום