כתובות דף כב עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ג' שישבו לקיים את השטר, וקרא ערער על אחד מהן,

רב: עד שלא חתמו - מעידין עליו וחותם, משחתמו לא [דגנאי]

מיירי בערער דגזלנות, ואי"ז תרי ותרי דאמרי הני דיודעים בו שעשה תשובה,

[ולא ערער דפגם משפחה, דגלוי מלתא בעלמא הוא]

ג' שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהם,

כותבין שישבו במותב ג' וחד אינו.

רנב"י: ואי כתב בשטר דנן יצא לפני ב"ד – א"צ יותר,

ולא חיישי שב"ד חצוף הוא בשנים, - שכתוב בו ר"א ולא ב"ד דר"א',

ב. האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני

- נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר.

וביש עדים שהיתה אשת איש, אינה נאמנת לומר גרושה אני,

אמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר.

וביש עדים שנשבית, אינה נאמנת לומר טהורה אני

ואם משנשאת באו עדים - הרי זו לא תצא.

המקור לכך שהפה שאסר הוא הפה שהתיר קרא וסברא

א. ר"א: א. 'את בתי נתתי לאיש הזה לאשה', לאיש אסרה, הזה - התירה.

ב. סברא. והך ד'את בתי נתתי לאיש הזה' כרב: שנאמן האב לאסור בתו מהתורה 'הזה' - ולא ליבם.

אשה שאמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה פנויה אני נאמנת

ואף דשוויא עצמה חתיכה דאיסור- רבר"ה: כגון שנתנה אמתלא לדבריה. ותנ'ה דנאמנת,

ומעשה באשה גדולה בנוי, שקפצו עליה לקדשה, וא"ל מקודשת אני, לימים עמדה וקידשה את עצמה, [ונתנה אמתלה דבתחילה באו אנשים שאינם מהוגנים ועכשיו שהם מהוגנים קדשתי עצמי].

וכהכרעת חכמי אושא דבנתנה אמתל' לדבריה - נאמנת.

וכן רב: דבאמרה טמאה אני, וחזרה ואמרה טהורה אני, ונתנה אמתלא נאמנת,

שמואל שנה ממנו מ' פעמים, ואפ"ה לא נהג כן לגבי עצמו,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום