כתובות דף נט עמוד ב

פרק חמישי

ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת לו המטה, ועושה בצמר.

הכניסה לו שפחה אחת - לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת,

שתים - אין מבשלת ואין מניקה את בנה,

שלש - אין מצעת לו המטה ואין עושה בצמר,

ארבע - יושבת בקתדרא;

ר"א: אף הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר,

שהבטלה מביאה לידי זימה.

רשב"ג: אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא ויתן כתובה,

- שהבטלה מביאה לידי שיעמום.

טוחנת – היינו א. מטחנת. ב. בריחים של יד.

מתני' דלא כר"ח: אין אשה אלא ליופי, אין אשה אלא לבנים;

ותר"ח: אין אשה אלא לתכשיטי אשה;

ותר"ח: הרוצה שיעדן את אשתו - ילבישנה כלי פשתן,

הרוצה שילבין את בתו יאכילנה אפרוחים וישקנה חלב סמוך לפירקה.

מתני' דלא כב"ש; דתניא: נדרה שלא להניק את בנה,

בש"א: שומטת דד מפיו,

בה"א: כופה ומניקתו, נתגרשה - אינו כופה,

ואם מכירה נותן לה שכרה וכופה ומניקתו, מפני הסכנה!

ואין לומר דכאן היא נדרה והוא קיים,

וחלקו מי נותן אצבע דא"ה לחלקו בכל כתובה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום