כתובות דף ס עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מינקת שמת בעלה בתוך כ"ד חדש,

ר"מ: לא תתארס ולא תינשא עד כ"ד חדש, ר"י: מתיר בי"ח חדש.

רנב"יו: הן דברי ב"ש דכ"ד חודש, ודברי ב"ה די"ח חודש,

רשב"ג: אני אכריע, להאומר כ"ד חדש מותרת לינשא בכ"א חדש,

להאומר י"ח חדש, מותרת להנשא בט"ו חדש, שהחלב נעכר רק אחר ג"ח,

עולא: הלכה כר"י [די"ח חודש].

מ"ע: לי התיר ר"ח לשאת אחר ט"ו חדש.

אביי: לאריס שיכול ליארס אחר ט"ו חודש [מד' סיבות]

א. דר"מ ור"י הלכה כר"י, ב. ב"ש וב"ה הלכה כב"ה, ג. מדעולא ד. דמ"ע

רב יוסף לאביי: דרב ושמואל אמרו דצריכה להמתין כ"ד חדש, חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו,

רץ אביי: אחריו האריס ג' פרסאות ואמ"ל פרסה בחול ולא השיגו.

אביי: זהו שאמרו רבנן אף ביצה בכותח לא יתיר אדם במקום רבו,

לא משום דנראה כאפיקורסות אלא דלא מסתייעא מילתא,

כאני שלמדתי להך רב ושמואל ואפ"ה לא נסתייעתי לומר כן

נתנה בנה למינקת, או גמלתו, או מת מותרת לינשא מיד.

וכשר"פ רצה להתיר כן א"ל סבתא: בי היה מעשה ור"נ אסר לי,

והא דר"נ התיר לריש גלותא! שאני שהמינקת לא תחזור בה.

והקשה ר"פ: דתניא: הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה, או שהיה לה כעס בבית בעלה, או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין, או שהלך בעלה למדינת הים, או שהיה בעלה זקן או חולה, או שהיתה עקרה וזקנה, איילונית וקטנה, והמפלת אחר מיתת בעלה, ושאינה ראויה לילד

רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד, ולר'מ וכן הלכה ממתנת ג"ח,

א"ל ששכחו מהך בריתא והלכתא: מת מותר, גמלתו אסור.

מבר"א: אף מת אסור, שמא תמיתו ותלך ותינשא וכמעשה שהיה,

ולא היא: דההיא שוטה היתה, ונשים לא עושות כן

נתנו לה בן להניק - לא תניק עמו לא בנה ולא בן חברתה,

פסקה קימעא אוכלת הרבה, לא תאכל עמו דברים הרעים לחלב.

ואשמעי' בן חברתה דגם שם אם לא שנותר לה תמצה החלב עבורה

פסקה קימעא אוכלת הרבה - משלה

לא תאכל עמו דברים הרעים.

ר"כ: כגון כשות וחזיז, ודגים קטנים ואדמה.

אביי: אפילו קישוא וחבוש

ר"פ: אפילו קורא [שבדקל], וכופרא [תמרים קטנים].

ר"א: אף כותח דגים בציר.

חלקם מפסיקים וחלקם מעכירים את החלב,

משמשת בבית ריחיים – יהיו לה בני נכפי [נפילה],

על הארץ – הו"ל בני ארוכי צוואר,

דרכה על צואת חמור – הו'ל בנים ששערם נושר,

אכלה חרדל- הו"ל בנים רעבתנים,

שחלים – הו"ל בנים שעיניהם זולפות דמעות,

דאכלה דגים קטנים – הו"ל בנים שעינהם פתוחות וזזות תמיד],

דאכלה טיט אדום הו"ל בני מכוערי, שותה שיכר הו"ל בנים שחורים,

דאכלה בשר ושותה יין – הו"ל בני בריאים,

דאכלה ביצים – הו"ל בני עם עינים גדולות,

דאכלה דגים גדולים – הו"ל בני בעלי חן,

כרפס - נאים מאוד, כוסברה -שמנים, אתרוג -ריחנים.

אם בתו דשבור מלכא אכלה בהריונה אתרוג, והביאוה לאביה בראש בשמים

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום