קידושין דף ה עמוד ב

פרק ראשון

לא: מכסף שאינו מאכיל בתרומה וקונה, כ"ש שחופה שמאכלת, תקנה.

-דהא: כסף מאכיל,

דמן התורה: ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה ד'קנין כספו'

ורק מדרבנן: גזירה שימזגו לה כוס בבית אביה ותשקנו לאחיה ולאחותיה!

אלא: מכסף שאינו גומר, קונה, חופה שגומרת כ'ש שתקנה,

ומכסף וביאה דא"א לפרוך דכסף פודין מעש"ש, וא"א לפרוך דביאה קונה ביבמה

הצד השוה שבהן - שקונין בעלמא וקונין כאן, ואף דהנאתן מרובה שטר יוכיח ואף שמוציא בבת ישראל דכסף וביאה יוכיחו.

ואין לומר: דמה לצד השוה שבהן שישנן בע"כ, דלר"ה אין כסף באישות בע"כ.

ב. רבא: שתי תשובות בדבר: חדא: דשלש תנן ולא ד'. ועוד חופה גומרת רק ע"י קידושין ואין ללמוד חופה שלא ע"י קידושין מחופה שע"י קידושין

ודחאו אביי: הך דג' תנן ולא ד' – התנא כתב רק לדבר דכתיבא בהדיא

והא: דחופה גומרת ע"י קידושין,

הן דברי ר"ה דחופה שגומרת אחר כסף כ"ש מכסף שתקנה,

נתן לה כסף או שו"כ, ואמר לה הרי את מקודשת, מאורסת לי, הרי את לי לאינתו - הר"ז מקודשת

אבל היא שנתנה, ואמרה היא הריני מקודשת לך, הריני מאורסת לך, הריני לך לאינתו - אינה מקודשת.

אין להקשות: מרישא לסיפא דברישא דווקא, סיפא כדי נסבא

והיינו בנתן הוא ואמרה היא אינה מקודשת

וה"ק: נתן הוא ואמר הוא - פשיטא דהוו קידושין,

נתן הוא ואמרה היא - נעשה כמי שנתנה היא ואמרה היא, ולא הוו קידושין.

ב. ואב"א: נתן הוא ואמרה היא - ספק היא וחיישינן מדרבנן.

שמואל: בקידושין, נתן לה כסף ושוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת, הרי את מאורסת הרי את לי לאינתו הרי זו מקודשת,

הריני אישך, הריני בעליך, הריני ארוסיך אין כאן בית מיחוש.

וכן בגירושין, נתן לה ואמר לה הרי את משולחת, הרי את מגורשת, הרי את מותרת לכל אדם הר"ז מגורשת,

איני אישך, איני בעליך, איני ארוסיך - אין כאן בית מיחוש.

• ר"פ לאביי: משמע דלשמואל: ידים שאין מוכיחות הויין ידים,

ומדהאומר אהא הר"ז נזיר ומיירי בנזיר עובר לפניו דאל"ה שמא בתענית אמר

כאן מיירי: באמר לי ולישנא בתראי קמ"ל ד'כי יקח ולא שיקח עצמו, ושלחה ולא שישלח את עצמו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום