קידושין דף סג עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אביי: ראב"י ורבי ור"מ כו"ע ס"ל: דאדם מקנה דשלב"ל.

ראב''י: הא דאמרן.

רבי: ד'לא תסגיר עבד אל אדוניו'- רבי: בלוקח עבד על מנת לשחררו

וכרנב"י: כגון דכתב לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו.

דהאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר, אינה מקודשת

ולר"מ: מקודשת, ולרי"ו הסנדלר: אינה מקודשת [משום איבה],

ולר"י הנשיא: מקודשת.

ולא החשיב את ר"י הנשיא דהוא רבי

ולא את ר"ע -דקונם שאני עושה לפיך א"צ להפר,

ולר"ע יפר, שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו',

- כר''ה בדרי''ה: באומרת יקדשו ידי לעושיהם, וידים איתנהו בעולם.

האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאדבר עליך לשלטון ואעשה עמך כפועל, דבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל - מקודשת, ואם לאו - אינה מקודשת.

ר"ל: והוא, שנתן לה שו"פ.

ותנא דמתני' ס"ל ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף

והך: דבשכר שארכיבך על החמור, שאושיבך בקרון או בספינה מקודשת! [משמע שא"צ ליתן]

וכן שב עמי בצוותא, שחוק לפני, רקוד לפני, עשה כדימוס הזה, שמין, אם יש בו שו"פ - מקודשת,

- לר"ל: האי תנא ברא ס"ל דאינה לשכירות אלא לבסוף

ודוחקיה דר'ל- דמתני' קשיתיה דמאי איריא דתני 'על מנת' ניתני בשכר!

אלא ש"מ כל 'על מנת' דווקא כשנותן לה בסוף.

על מנת שירצה אבא, רצה האב מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת.

מת האב - הרי זו מקודשת.

מת הבן - מלמדין האב לומר שאינו רוצה.

ג. על מנת שירצה אבא

לא שאמר: 'כן' דהא בסיפא לא אמר כן ומקודשת

ולא מיירי: ע"מ שישתוק דהא בסיפא מלמדין האב לומר שאינו רוצה ולא סגי בשתק]

א. אלא לרבי ינאי: היינו ע"מ שלא ימחה אמר ורישא בחד טעמא וסיפא בחד

ר"ל: ש''מ מרי''נ: טוב לדחוק מתני' בשני טעמים, וכחד מ"ד, מטעם אחד וב' מ"ד

ב. ריב"א: טעם אחד הוא וע"מ שירצה היינו שלא ימחה אבא מכאן ועד ל' יום

קדשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה, ובא אחד ואמר אני קידשתיה - נאמן.

זה אמר אני קידשתיה, וזה אמר אני קידשתיה - שניהם נותנים גט,

ואם רצו - אחד נותן גט ואחד כונס.

רב: נאמן ליתן גט, -אין אדם חוטא ולא לו. ואין נאמן לכנוס, יצרו תוקפו.

רב אסי: אף נאמן לכנוס. ומודה באומרת נתקדשתי ואיני יודעת למי,

ובא אחד ואמר קידשתיה - שאין נאמן לכנוס.

ות"כ דר"א: קידשתי את בתי וא"י למי, ואחד אמר קידשתיה - אף נאמן לכנוס.

כנסה, ובא אחר ואמר אני קדשתיה לא כל הימנו לאוסרה עליו.

האשה שאמרה נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי, ובא אחד ואמר אני קידשתי- אין נאמן לכנוס, מפני שהיא מחפה עליו.

והך דתנן: רצו - אחד נותן גט ואחד כונס, תיובתא דרב

רב: שאני שם, דכיון דיש אחר עמו הוא מפחד,

איבעיא להו: מהו לסקול על ידו?

לרב: אין סוקלין, דהתורה האמינתו לאב לאיסור ולא להריגה

ולרב אסי: סוקלין,שהאמינתו תורה לאב לכל דבר.

רב אסי: ומודינא, באומרת נתקדשתי שאין סוקלים.

ואין להקשות: דבמקום שבא לכנוס כונס וסוקלים - דשם האמינתו תורה לאב

והך: דאין סוקלין - שהתורה לא האמינתה.

• ולר"ח: דאחד זה ואחד זה - אין סוקלין. הולך לטעמו ד'בני זה בן תשע שנים ויום אחד, בתי זו בת ג' שנים ויום אחד נאמן לקרבן, אבל לא למכות ולא לעונשין.

ת"כ דר"ח: בני זה בן י"ג שנה ויום אחד, בתי זו בת י"ב שנה ויום אחד - נאמן לנדרים, ולחרמים, ולהקדשות, ולערכים, אבל לא למכות ולעונשין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום