קידושין דף סד עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

קדשתי את בתי, קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה, והרי היא קטנה - נאמן.

קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה, והרי היא גדולה - אינו נאמן.

נשבית ופדיתיה, בין שהיא קטנה בין שהיא גדולה - אינו נאמן.

א. רישא נאמן – שבידו הוא, וסיפא אינו נאמן - שלא בידו הוא.

והא: דבידו להשיאה לחלל לפסולה מכהונה

כרדב"י דבנות ישראל מקוה טהרה לחללין.

והא: דבידו להשיאה לממזר- כר"ע: דאין קדושין תופסין בחיי"ל.

והא: דבידו להשיאה אלמנה לכה"ג וכר'ס דלר"ע הכל עושה ממזר חוץ מאלמנה לכה"ג ד'ולא יחלל' חלולים עושה ולא ממזרים

-הא: גם כר' ישבב דנצווח על ר''ע: כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר.

הניחא: לר' ישבב אי לטעם עצמו - שפיר,

א. אי להוציא מדר'ס דחלולים עושה הרי בידו להשיאה לחייבי עשה?

ב. ועוד ברישא נהי דבידו לקדשה, בידו לגרשה?

ג. ועוד ואילו אמר דלא ניח"ל מי מצי מקדש בע"כ,

ב. אלא רב אשי: רישא כר"ה דרחמנא הימניה לאב בנישואין

ד'את בתי נתתי לאיש אסרה 'הזה' התירה אבל בשבוייה לא הימניה

מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים - נאמן, יש לי אחים - אינו נאמן.

אלמא, נאמן להתיר ואין נאמן לאסור.

והא דתניא: בשעת קידושין אמר יש לו בנים, בשעת מיתה אמר אין לו בנים, בשעת קידושין אמר אין לו אחים, בשעת מיתה אמר יש לו אחים,

לרבי: נאמן להתיר ולא לאסור. לר"נ: אף נאמן לאסור

רבא: דווקא כשבשעת מיתה חוזר בו אפשר שלא רצה למות בשקרו

אביי: אדרבה כ"ש כשלא מרע לדיבוריה שיאמן

אלא: מתני דלא מוחזק בבנים ואחים, וא"כ גבי בנים נאמן שבא להתיר

וגבי אחים אינו נאמן שאינו יכול לאוסרה אכו"ע

ברייתא מוחזק באחי ולא בבני דמה לי לשקר שיכול לפטור בגט

לרבי: מה לי לשקר כעדים דמי, ואתו עדים עקרי חזקה.

ולר"נ: מה לי לשקר כחזקה דמי, לא אתי חזקה ועקרה חזקה לגמרי.

המקדש את בתו סתם - אין הבוגרות בכלל.

מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים, ואמר: קדשתי את בתי הגדולה, ואיני יודע אם גדולה שבגדולות, או גדולה שבקטנות, או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולות שבקטנות

ר''מ: כולן אסורות, חוץ מן הקטנה שבקטנות.

רבי יוסי: כולן מותרות, חוץ מן הגדולה שבגדולות.

קדשתי את בתי הקטנה, ואיני יודע אם קטנה שבקטנות, או קטנה שבגדולות,

או גדולה שבקטנות שהיא קטנה מן הקטנות שבגדולות

לר''מ כולן אסורות, חוץ מן הגדולה שבגדולות.

רבי יוסי: כולן מותרות, חוץ מן הקטנה שבקטנות.

א. המקדש את בתו סתם - אין הבוגרות בכלל.

ומשמע דקטנות בכלל

אין להוכיח: דקידושין שאין מסורין לביאה הוו קידושין דכאן יש רק גדולה וקטנה

והך: בוגרות דתני - היינו בוגרות דעלמא. ושלחו שליח

וקמ"ל: דלא אמרי' דאדעתא דידה מקבל, -שלא עוזב אדם דבר דיש לו הנאה ממנו כסף קידושין דקטנה, לעשות דבר שאין לו הנאה ממנו.

ואף שאמרה: שכסף קידושי לך,- שלא מניח אדם מצוה שנצטווה קידושי קטנה

ועושה דבר שלא נצטווה קידושי גדולה.

א. מי שיש לו שתי כיתי בנות.

וצריכא קמייתא: לר"מ אף שאין קטנה הימנה, וסיפא לר' יוסי שאינו מודה לר"מ.

למימרא, דלר"מ: לר''מ: מכניס אדם עצמו לספק, ולר' יוסי: לא מכניס אדם עצמו לספק,

והך: דהנודר עד הפסח - אסור עד שיגיע, עד שיהא פסח - אסור עד שיצא,

עד פני פסח לר"מ: אסור עד שיגיע, ולרבי יוסי: עד שיצא!

רחב"א: מוחלפת השיטה

והך דזה הכלל: כל שזמנו קבוע ואמר עד פני, לר"מ: עד שיצא, ולרבי יוסי: עד שיגיע.

- אביי: מחלוקת - בשתי כיתי בנות,

אבל בכת אחת, לכו''ע גדולה ממש, קטנה ממש, אמצעית בשמה קרי לה.

ראב"'מ לאביי: ואין אמצעית בכת שניה שמיירי שיש רק גדולה וקטנה

וכן משמע: מדלא תני אמצעית

והך דברישא: לא תני אמצעית שבכת ראשונה שוודאי אסורה דשם כ'ש מקטנה שידה שאסורה, משא"כ כאן: דאם איתא דיש ניתנייה.

- והא: דגבי פסח אפי' דככת אחת הוא וחלקו - בלישנא דעלמא

אם עד פני הפסח עד לפני הפסח או עד שיפנה הפסח.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום