מועד קטן דף יח עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ואלו כותבין במועד אפי' מעשה אומן: קדושי נשים, גיטין ושוברין, דייתיקי, מתנה ופרוזבולין, איגרות שום, איגרות מזון, שטרי חליצה ומיאונים, שטרי בירורין, גזרות בית דין ואיגרות של רשות שלטון, וי"א אגרות שלום דמעשה הדיוט.

שמואל: מותר לארס בחוה"מ אף דמקח וממכר, שמא יקדמנו אחר.

ומוכיח מהמשנה: קדושי נשים - בשטרי פסיקתא דברים הנקנין באמירה.

ומוכיח: דאין נושאין במועד דלארס מותר - אף לישא דמצווה אסור.

ומוכיח דבי שמואל: מארסין בלי סעודה ונישואין- ששמחה, ש"מ.

ויקשה: יקדמנו אחר? דיוצאת ב"ק בת פלוני ושדה פלונית לפלוני!

ומתרץ: יקדמנו אחר ברחמים ויזכה בה.

רבא: לאדם שהתפלל שיזכה בפלונית - שלא יבקש כך שאם ראויה לא תלך, ואם לא יכפור בה' שלא שמע לו, ובסוף זכה בה, אמנם התפלל שימות הוא או היא שלא הזדווג.

א"ל רבא: הרי אמרתי לך לא לבקש כן עליה, רק בסתמא -

א. ררב''א: מהתורה מה' יצא הדבר, מהנביאים כי מה' היא,

ומהכתובים מה' אשה משכלת - מה' אשה לאיש.

א. ררב''א: אין אדם נחשד אא"כ עשאו, או מקצתו, או הרהר לעשותו, או ראה אחרים שעשו, ושמח.

והך: דעמ"י חשדו בה' - להכעיס, ובמשה קינאו לנשותיהם - שנאה.

והך דריו"ס: יהי חלקי עם החשוד ואין בו, ור"פ כך חשדו בי

בקלא דלא פסיק יום וחצי, ואין לו אויבים – חוששים,

אבל בפסיק, ולא מחמת יראה, ולא חזר וצמח – אין לחשוש.

אין כותבין שט"ח במועד, אם אינו מאמינו, או שאין לאכול - יכתוב.

אין כותבין סת"ם במועד, ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר העזרה.

ר"י: כותב תפילין ומזוזות לעצמו, וטווה על יריכו תכלת לציציתו.

ר"מ: כותב וטווה לאחרים בטובה בחינם,

ר"י: מערים ומוכר את שלו, וחוזר וכותב לעצמו ושוב מוכר.

ריו"ס: כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו, ברווח.

מרב ושמואל ורי"ו: הלכה כריו"ס.

ה. טווה על יריכו תכלת לציציתו.

ר"א: ולא באבן חכ"א: אף אבן. ר"י מר"א: לא בפלך חכ"א: אף פלך.

• משמואל ורי"ו: הלכה בין באבן בין בפלך.

הקובר את מתו קודם לרגל:

שלשה ימים - בטלה הימנו גזרת שבעה,

שמונה - בטלה הימנו גזרת שלשים.

מפני שאמרו: שבת - עולה ואינה מפסקת.

רגלים – מפסיקין מבטלים, ואינן עולין כשלא הפסיקו.

ר"א: משחרב ביהמ"ק עצרת כשבת. ר"ג: ר"ה ויוה"כ כרגלים.

חכמים: עצרת - כרגלים, ר"ה ויום הכפורים - כשבת.

רב ור"ה: גזרות בטלו, ולא ימים - לא גילח ערב הרגל אסור אחר הרגל.

ר"ש: אפילו ימים בטלו.

כדתניא: קודם לרגל ג' - בטלה שבעה, שמונה - בטלה שלושים

ומגלח ערב הרגל, לא גילח - אסור אחר הרגל כל ל'.

אבא שאול: מותר, שג' מבטל שבעה, ושבעה מבטל שלשים תמיד,

ולא שמונה שסובר מקצת היום ככולו דכשעמדו מנחמין מותר ברחיצה - ושביעי עולה לכאן ולכאן לשבעה ולשלושים.

רהבר"י ר"פ ור"פ: לכו"ע חל ג' ערב הרגל אסור לרחוץ עד הערב.

אביי: הלכה כא"ש בז' ומודים לו בל'. רבא: הלכה כא"ש רק בל'.

נהרדעי [וכן רב"ש]: הלכה כא"ש בז' ובל' דככולו כשמואל דכמיקל באבל.

ומודים לו: בחל ח' בשבת ערב הרגל שמגלח בז' [דאנוס בשבת].

שלשים יום [לגילוח]

כאן כתוב: 'ראשיכם אל תפרעו' ובנזיר 'גדל פרע שער ראשו'- שלשים סתם נזירות ל'

רבה לאביי: קברו ברגל, אינו עולה לשלשים שנהג ברגל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מועד קטן · הדף היומי היום