מועד קטן דף כ עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ויקשה: מקבר ב' ימים קודם - מונה ה' אחר הרגל שאין רגל עולה,

ומלאכתו נעשית על ידי אחרים, ועבדיו ושפחותיו עושים בצנעא בתוך ביתו, ואין רבים מנחמים, שכבר ניחמו ז' ברגל.

קבר בג' שבסוף הרגל - מונה ז' אחר הרגל,

ד' ראשונים - רבים מנחמים, ג' אחרונים - אין מנחמים,

ורגל עולה לו לשלושים, ומתרץ: ארישא ב' קודם הרגל, שהתחיל.

ותיובתא: מקבר בתחילת הרגל - מונה ז' אחר הרגל, ורגל עולה לו!

מרי"ו, ור"א לבנו: אפילו קברו ברגל עולה לשלושים.

פסק הלכה מתי בטלה שבעה

ר"א: נהג אבילות ג' ימים קודם הרגל - אין נוהג אחר הרגל,

וחכ"א: אפי' שעה אחת.

מרי"ו: הלכה אפילו שעה אחת. רבא: הלכה כתנא דידן שלשה.

רבינא: הלכה אפי' יום אחד, אפי' שעה אחת.

שמועה רחוקה

רחב"א ור"א ורי"נ: אבילות שבעה ד'והפכתי חגיכם לאבל' כחג - ז'

ושמועה רחוקה יום אחד כעצרת חג יום אחד.

ת"ר: לר"ע: שמועה קרובה נוהגת ז' ול', רחוקה לאחר ל' יום א'.

וחכ"א: אפי' רחוקה ז' ול'.

מרי"ו: כל מקום הלכה כרבים, אבל בזו הלכה כר''ע, שבאבל כמיקל.

וכן הורו ר' חסדא לר"ח ורבא לרנב''א יום אחד שמועה רחוקה אביו ואמו.

והך: דבאביו ואמו ז' ול' אף ברחוקה – יחידאה.

- שהורה אלישע ב"א לר"צ שהודיעוהו על אביו – ז' ול'.

כשמת בן ר' אחייה: - ז' ול' בשמועה רחוקה.

וכשהודיעו לר' חייא: על אחיו ואחותו - אמר לשמשו חלוץ מנעלי - א. אסור בסנדל,

קח בגדי למרחץ- ב. שמועה רחוקה יום אחד ג. מקצת היום ככולו.

ג. בשבת וברגל.

שמועה קרובה, ובמוצ"ש ורגל נעשית רחוקה עולה, ונוהג יום אחד.

ב. קריעה.

רב מני: לא קורע כי אין שבעה, רב חנינא: קורע.

והך: דאין לו חלוק שלו לקרוע, ונזדמן לאחר שבעה לא קורע, ובאביו ואמו קורע – יתרץ ר"מ לכבוד אביו ואמו ולא מדין אבילות.

על איזה קרובים מתאבל

ת"ר: כל שבפרשת כהנים שכהן מיטמא - אבל מתאבל עליהם -

אשתו, אביו, אמו, אחיו, אחותו, בנו, בתו, והוסיפו: אחים מאמו, אחותו נשואה.

ר"ע: מתאבל על שניים שלהם. רשב"א: רק בן בנו ואבי אביו.

וחכ"א: כל שמתאבל עליו כשמת מתאבל עמו כשמת לו.

והיינו - עמו בבית כרב ור"ה לבניהם רק בפניה דאשה נהוג אבלות.

וכן לא אמרו באשתו שינהג, אלא כשמתו חמיו וחמותו ולא אחיה.

כשאבילה - אינו כופה לכחול, אלא נוהג עמה אבילות.

כשאבל - אינה רשאה לכחול, אלא נוהגת עמו אבילות.

והך: דמוזגת לו, מצעת לו מטה, רוחצת פיו"ר - בשאר קרובים.

אמימר: קרע כשמת נכדו, ושוב כשהגיע בנו, ושוב כי קרע מיושב.

לאמימר ורמב"ח: וקריעה דמעומד מ'ויקם איוב ויקרע את מעילו'.

ודוחים: מ'ויקם המלך ויקרע.. בגדיו', ו'וישכב ארצה' שכפה מיטתו.

דקיי"ל אפי' ישן ע"ג קרקע לא קיים כפיית המטה.

איסורי אבילות

ת"ר: אבל אסור במלאכה, ברחיצה, בסיכה, בסנדל ובתשמיש,

ואסור בתורה שבכתב ושבע"פ, היו רבים צריכין לו - לא נמנע.

וכן הורה רב לרבב"ח: וכשסבר להעמיד מתורגמן א"ל: תנינא שלא,

אלא כריב''א: שלחש לרחב"ע, והוא לתורגמן, ותורגמן לרבים.

חילוקים שיש בין ג' ימים ראשונים לאח"כ

תפילין

ר"א: מג' ואילך מותר בתפילין, באו פנים חדשות - לא חולץ.

רי"ה: משני ואילך מותר בתפילין, באו פנים חדשות - חולץ.

טעם ר"א: 'ימי בכי אבל משה'. טעם רי"ה: 'ואחריתה כיום מר'.

עולא: הלכה כר"א בחליצה, וכרי"ה בהנחה.

בשני לעולא: חולץ לרבא: אינו חולץ ושאמר שלשה - מצוה שאני.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מועד קטן · הדף היומי היום