מועד קטן דף יח עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

גילוח ציפורניים ושפם, במועד ובאבל

ת"ר: לר"י: אסור ליטול צפורנים במועד, ולריו"ס: מותר.

לר"י: אסור ליטול צפורנים באבל, ולריו"ס: מותר.

עולא: הלכה כר"י באבל וכריו"ס במועד,

שמואל: כריו"ס בשניהם שבאבל כמיקל.

פנחס אחי שמואל היה אבל, נכנס שמואל לנחמו וא"ל שיכול ליטול ציפורניו, א"ל באבל שלך גם היית מזלזל כך?! והיה כשגגה היוצאת מלפני השליט וארע אבילות לשמואל, כשנכנס פנחס לנחמו, קצץ שמואל צפורניו וחבטם לפניו בכעס, וא"ל אין לך 'ברית כרותה לשפתים'?! כמו שמצאנו בעקידת יצחק.

אמרו משמואל: אף ציפורני רגל התיר.

מרב: במספרים אסור, במועד ובאבל.

רי"ו: קצץ צפורניו במועד בביהמ"ד בפיו וזרקם

ש"מ: א. מותר במועד ב. אינו מיאוס בפה ג. מותר לזורקם.

והך דקובר צדיק, שורף חסיד, זורק רשע- שמא תעבור עוברה, ובביהמ"ד איננה.

רב: רבי התיר [באבל וי"א מועד] לזוג מחמתן: לגזוז ציפורנים,

ואם בקשו שפם – היה מתיר, ושמואל: התיר.

א. אביטול מר"פ: שפם מותר לגלח מזוית לזוית רבי אמי: ובמעכבת.

רנב"י: לי כולה כשפה המעכבת [איסטניס].

ב. אביטול מר"פ: פרעה אמה, וזקנו אמה, וערלתו אמה וזרת, ד'שפל אנשים'

ג. אביטול מר"פ: פרעה מכשף או מסית לכפור היה, ד'הנה יוצא המימה'.

א. ואלו מכבסין במועד: הבא ממדינת הים וכו'.

א. מרי"ו: אין לו אלא חלוק אחד - מותר.

ומשנתינו: דאלו מכבסין במועד כו' - אף שיש שנים, ומטונפים.

ב. שלח ריב"י מרי"ו: בגדי פשתן מותרים אין טירחא, ומתלכלכים.

ומשנתינו: שרק מטפחות הידים כו' שמפשתן - משאר מינים צמר.

וראיה דבר הידיא: שמביאים לכינרת פשתן לכבס במועד

דחה אביי: שמא שלא ברצון חכמים עשו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מועד קטן · הדף היומי היום