נזיר דף טז עמוד ב

פרק שלישי

דלר"א: כל אחר מלאת - שבעה סותר.

לא חלק ר"א, דאמר שלימין.

וכולה כדהוינן בה אליבא דבר פדא ורב מתנא.

מי שנזר והוא בבית הקברות, אף היה שם ל' יום

- אין עולין לו מן המנין, ואינו מביא קרבן טומאה.

יצא ונכנס - עולין לו מן המנין, ומביא קרבן טומאה.

ר"א: לא בו ביום, שנאמר: והימים הראשונים יפלו, עד שיהו לו ימים ראשונים.

רי''ו: נזירות חלה עליו, סבר: תלויה ועומדת, וכשנמצאת טהרה חלה.

ור"ל אין נזירות חלה עליו, אי הדר ואמר חיילא עליה, ואי לא - לא.

א. הקשה רי"ו לר"ל: מי שנזר בבית הקברות, אף היה שם ל' יום אין עולין מן המנין, ואינו מביא קרבן טומאה

ומשמע שחל עליה -א"ל: אינו בתורת טומאה, ואינו בתורת קרבן.

ב. איתיביה : טמא ונזר אסור לגלח ולשתות יין וליטמא למתים, ואם עבר ה"ז סופג את הארבעים.

אם חל לכך סופג הארבעים אבל אם לא חל מדוע סופג הארבעים

- כאן מיירי ביוצא ונכנס.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום