לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

פסחים דף כג עמוד ב

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ולא אמרי' דבזה חלקו פלוגתת תנאים.

'יעשה לכל מלאכה'- ריה"ג דמותר אף למלאכת הדיוט.

[ולא רק למלאכת גבוה דלטומאה וטהרה א"צ קרא]

ר"ע: דטהור אף למלאכת גבוה ולא רק למלאכת הדיוט דלאיסור והיתר א"צ קרא]

ובזה חלקו דריה"ג: 'לא תאכלו' אף להנאה, וקרא להתיר לנבילה בהנאה.

ולר"ע: לא משמע איסור הנאה, וקרא - לטומאה וטהרה.

א. דלכ"ע 'לא תאכלו' בין איסור אכילה בין איסור הנאה.

וחלקו דלריה"ג: כשהותרה נבילה ולא חלבה וגידה וקרא להיתר הנאה.

ור"ע: כשהותרה נבילה אף לחלבה וגידה וקרא לטומאה וטהרה.

והך דלריה"ג לא הוזכר היתר בגיד. א. ה"נ דאסור. ב. מק"ו: ומה חלב שענוש כרת מותר בהנאה, גיד שאינו ענוש כרת כ"ש.

ור"ש: דאסר - ס"ל לפרוך דחלב הותר מכללו אצל חיה.

- ואידך: בבהמה קאמרינן, ושם לא הותר.

ואף דתירצו לכל הני קראי.

חזקיה ורבי אבהו חלקו בחמץ בפסח ואליבא דרבנן, בשור הנסקל ואליבא דכו''ע.

חזקיה: מ'לא יאכל', ורבי אבהו: מנבילה.

ואף דלתרוויהו אסורין בהנאה נפק''מ: חולין שנשחטו בעזרה.

לא יאכל חזקיה: למעט-חולין שנשחטו בעזרה.

רב אבהו: למעט הני וחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא

שאלו על מקור איסור הנאה

לא מלא יאכל - דס"ל רק איסור אכילה,

ולא מנבילה - דס"ל כר"י דדברים ככתבן.

ולא מ'לכלב תשלכון אתו' - דס"ל חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא.

אלא 'כל חטאת אשר יובא מדמה וגו'. ד'באש תשרף' אם אינו ענין לגופו, ד'והנה שרף'. - תנהו ענין לכל איסורין שבתורה.

ואם אינו ענין לאכילה - תנהו לאיסור הנאה.

ודחהו ד'בקדש באש תשרף' ולא שאר איסורין בשריפה.

דצ"ל כדר"ש לימד אף על פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים לבד מן חטאת.

וא"ל דילפי' מ'ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר, ד'לא יאכל' אתי לשאר איסורין שבתורה. ותנהו ענין לאיסור הנאה.

[אבל לענין שריפה רק נותר בשריפה ולא שאר איסורין שבתורה. דצ"ל כדר"א דכל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו.]

אביי: הך דבעי ל'לא תאכל' אם אינו ענין לגופו,

דנלמד מר"א תנהו ענין לכל איסורין שבתורה.

ואם אינו ענין לאכילה תנהו לאיסור הנאה. דאף כל איסורין שבתורה בשריפה. לכך בא נותר בשריפה למעט.

והקשה ר"פ דשמא ליחד לאו לעצמו בא, דאי מדר"א אין לוקין על לאו שבכללות]

ר"פ: 'והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף, דאינו ענין לגופו.

[דנלמד מק"ו ממעשר הקל -'לא בערתי ממנו בטמא' - כ"ש בשר קדש החמור

וא"ז אזהרה מן הדין אלא היקש ד'מעשר דגנך'. ותנהו ד'לא יאכל' לכל איסורין שבתורה. ולהנאה ולשריפה קמ"ל 'הנותר' בשריפה.

ולא דרשי' לעבור בשני לאוין כבמאכ"א - דכל שאפשר לדרוש דורשים.

'והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל דרישיה - לרבות עצים ולבונה.

'והבשר כל טהור יאכל בשר' דסיפיה לרבות אימורין. טומאת בשר בלאו.

'והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה' לרבות את האימורין והיינו טומאת הגוף - בכרת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום