פסחים דף כה עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

בכל מתרפאין, חוץ מעצי אשירה.

ומיירי דיש סכנה ד'בכל נפשך' לאדם שחביב עליו גופו יותר ממונו

ו'בכל מאודך' לאדם שממונו חביב עליו מגופו.

בכל מתרפאין, חוץ מע"ז וגל"ע ושפ"ד.

ע"ז הא דאמרן. ג"ע ושפ"ד: כרבי 'כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה'. בא ללמד ונמצא למד, מקיש רוצח לנערה המאורסה. דניתן להצילה בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו.

ונערה המאורסה מרוצח, דיהרג ואל יעבור,

ושפיכות דמים עצמו סברא הוא מחדדסטמד"ד.

רבינא שף לבתו בזיתי בוסר דערלה, דס"ל דקדחת חום כשעת הסכנה היא.

א"ד: שלא עשה כדרך הנאה.

אפשר ולא אפשר, מיכוון ולא מיכוון.

א. הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו. אביי: מותרת, רבא: אסורה.

ומיירי באפשר ולא מכוון ואליבא דר"ש דדשא"מ מותר [דלר''י אסור]

ולא מיירי באפשר ומיכוין, בלא אפשר ומכוון דלכו"ע אסור.

ולא מיירי בלא אפשר ולא מיכוין - דלכו"ע שרי.

ב. א"ד: אפשר ולא מכוון - זו מחלוקת ר"י ור"ש.

לא אפשר ולא מכוון - לכו"ע בין לרבא ובין לאביי שרי.

לא אפשר ומכוון - לר"ש דאזיל בתר כוונה לכו"ע אסור.

אביי בדעת ר''י דבאפשר לעולם אסור. ובלא אפשר אף במכוון שרי

רבא בדעת ר''י מכוון כלא מתכוון - רק לחומרא ולא לקולא.

ראייה לאביי: מדריב"ז שישב בצילו של היכל ודורש כל היום כולו. והיינו לא אפשר ומיכוין ושרי.

ודחה רבא: שאני היכל דלתוכו עשוי, כדחזי' לולין פתוחין בעליית בית קדשי הקדשים, שבהן משלשלין את האומנים בתיבות, שלא יזונו עיניהם מבית קדשי הקדשים. [אף דלא אפשר ומכוין ואסור]

ואף דקימ"ל כריב"ל מב''ק קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה,

מעלה עשו בבית קדשי הקדשים.

א"ד מב''ק: דקול ומראה וריח אין בהן משום מעילה. ומשמע דיש איסור לעומדים בפנים והיינו דלא אפשר מיכוין ואסור.

ודחתה הגמ' דהיינו לאותן העומדין בחוץ. אין ראייה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום