פסחים דף לח עמוד א

פרק שני

לר"מ - פטורה מן החלה [עריסותכם], לחכמים - חייבת בחלה

לר"מ אין יוצא בה יד"ח בפסח, [לחם עוני מלחם הארץ דבעי שלכם]

לחכמים יוצא בה יד"ח בפסח.

לר"מ אין יוצא בו יד"ח ביו"ט [ד'לכם'], לחכמים - יוצא בו יד"ח.

לימא דחלקו בעיסה, חלקו גם בזה. או שאני שם, ד'עריסתיכם עריסתיכם' תרי זימני.

בעי רשב"ל: מהו שיצא אדם ידי חובתו בחלה של מעשר שני בירושלים?

א. אליבא דריה"ג לא תיבעי דכ"ש דלא נפיק מחולין.

ותיבעי ליבא דר"ע דלחלה אי מטמיא לית לה היתר במושבות, ולשריפה אזלא לא נפיק.

א"ד: הואיל ואי לא קרא עליה שם ואיטמי יש לה היתר במושבות ויוצא בה, גם עכשיו יוצא

ב. בהך ודאי אמרינן הואיל. ותיבעי: חלה הלקוח בכסף מעשר שני.

ולא תיבעי לרבנן דאמרי יפדה היינו מעשר.

ותיבעי אליבא דר"י דס"ל הלקוח בכסף מעש"ש שנטמא יקבר.

אי אמרי' הואיל ואי לא לקוח, והואיל ולא קרא עליה שם ואיטמי יש לו היתר במושבות ונפיק ביה השתא נמי נפיק ביה.

א"ד: חד הואיל אמרינן, תרי הואיל לא אמרינן.

- א"רא: מסתברא, שם מעשר חד הוא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום