פסחים דף לה עמוד א

פרק שני

אלו דברים שאדם יוצא בהן יד"ח בפסח:

בחטים, בשעורים, בכוסמין, ובשיפון, ובשיבולת שועל.

ויוצאין בדמאי ובמעש"ר שנטלה תרומתו,

ובמעש"ש והקדש שנפדו, והכהנים בחלה ובתרומה

אבל לא בטבל, ולא במעש"ר שלא נטלה תרומתו,

ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו.

-חלות התודה ורקיקי נזיר,

עשאן לעצמו - אין יוצא בהן, עשאן למכור בשוק יוצאין בהן.

כוסמין מין חיטין,- גולבא |

ושיפון - דישרא, שיבולת שועל - שבילי תעלא. ולא אורז ודוחן

וטעמא כדרשב"ל ותדר"י.

ותדר"אב"י 'לא תאכל עליו חמץ וגו' דווקא דברים הבאים לידי חימוץ ולא לסרחון אדם יוצא יד"ח.

ומתניתין דלא כריב"נ, דס"ל אורז מין דגן הוא, וחייבין על חימוצו כרת.

ומריב"נ מוכח דאף קרוב להחמיץ חייב כרת דס"ל אורז מין דגן הוא, וחייבין על חימוצו כרת, ואדם יוצא בו יד"ח בפסח.

וכן היה ריב"נ: קרמית [שיצניתא [-קצח עגול ושחור] דמשתכחא ביני כלניתא] חייבת בחלה.

רבבב"ח אר"ל: עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש - אין חייבין על חימוצה כרת.

ולאו מטעם דמצה עשירה דאין יד"ח בפסח ולכך אינו חייב כרת.

- דהא בהמחהו וגמעו בחמץ ענוש כרת ובמצה א"י יד"ח.

אלא כדראב"א משום דהוו להו מי פירות, ואין מחמיצין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום