פסחים דף לג עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

בד"א במפריש תרומה והחמיצה, אבל הפריש חמץ תרומה לכו''ע אינה קדושה.

לרנב"י 'תתן לו' ולא לאורו [הסקה]

והא דאין תורמין מן הטמאה לטהורה, ואם תרם בשוגג - תרומתו תרומה.

- שאני דשם היתה לו שעת הכושר.

וה"נ כאן דאחמיץ במחובר אבל אי אחמיץ בתלוש הר"ז קדוש.

וכן הוא בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא וכן מורין בבי מדרשא כוותי.

רהבדר"י 'ראשית' ששיריה ניכרין לישראל, יצתה זו שאין שיריה ניכרין.

אמרו לפני רי"ו: דענבים שנטמאו דורכן פחות פחות מכביצה, ויינן כשר לנסכין. ומשמע דס"ל משקין מיפקד פקידי, דיטמאו רק אחר סחיטה דאז אין לזה שיעור ואף כביצה בדיעבד טהורין כדתנן בטמא מת דמהני וכאן גזירה אטו כביצה.

ור"ח חלק ס"ל דוודאי טמאים דסס"ל משקי מיבלע בלעי [דאל"ה טומאה שבהן להיכן הלכה.]

והא דטמא מת שסחט זיתים וענבים מכוונת כביצה טהורין.

- מיירי בענבים שלא הוכשרו. ואח"כ אינם מוכשרים דכי סחיט בציר להו שיעורא.

וראייה לר"ח מדאמרי' דדמיא לתרומת תותין וענבים שנטמאה, שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה.

ולרי"ו הא יש היתר אכילה כשודרכם פחות פחות מכביצה.

ורבא דחה את ראיית ר"ח דס"ל דגזרי שמא יבוא בהו לידי תקלה.

והא מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת - פת זורקה בין העצים, ושמן משום דרמי ליה בכלי מאוס

מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת.

אביי מחזקיה ורבא מר"ה: דווקא פת, אבל חיטי לא, שמא יבא בהן לידי תקלה.

ורי"ו: אף חיטי ולא חישי' דאתי בהן לידי תקלה וכרב אשי דמיירי בשליקתא ומאיסתא. [שמשליכן אח"כ]

ורב אשי אהך דרי''צ: אבא שאול גבל של בית רבי היה, והיו מחמין לו חמין בחיטין של תרומה טמאה ללוש בהן עיסה בטהרה. ומיירי בשליקתא ומאיסתא. ולכך לא חשו דאתו לידי תקלה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום