פסחים דף לד עמוד א

פרק שני

אב''א ורחב"א תנו תרומות בי רבה, וכשפגע בהם רב"מ הקשה לאביי ורחב"א: מדתנן שתילי תרומות שנטמאו ושתלן טהורים מלטמא ואסורין מלאכול.

וא"ל דאסורין היינו לזרים, וקמ"ל דגידולי תרומה תרומה.

והקשה דכבר תנינא גידולי גידולין.

ואף תנינא בדבר שאין זרעו כלה דאף גידולי גידולין אסורין באכילה - ושתקו.

ולכך א''ל מר''ש: דאסורין היינו לכהנים, הואיל ואיפסילו להו בהיסח הדעת.

והא דתנינא לרי''ו היסח הדעת פסול טומאה הוי, שאם יבא אליהו ויטהרנה - שומעין לו.

ולרשב"ל: פסול הגוף הוי, שאם יבא אליהו ויטהרנה - אין שומעין לו.

והך דהקשה רי"ו לרשב"ל מדריבשריב"ב דלול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש. ששם היו זורקין פסולי חטאת העוף, ותעובר צורתן ויוצאין לבית השריפה.

- היינו אף אי נימא פסול הגוף בעי' עיבור צורה ואף דאמרי' בפסול בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתן, ויוצאין לבית השריפה.

דהך דתנא דרב"א דס"ל דאף פיגול טעון עיבור צורה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום