פסחים דף מא עמוד א

פרק שני

'אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים'.

'נא ובשל מבושל' ולא שצלאו כל צורכו. שעשאו חרוך.

'נא ובשל', ולא חי [ואינו חייב] ועדיין 'כי אם צלי אש'. דאסור.

רב: נא' - כדאמרי פרסאי אברנים.

מר"ח: המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור. [ולא משום אש]

ופסח שבשלו בחמי טבריא - חייב, שעבר משום צלי אש. [ויש שהביאו בקושייה ותירוץ]

רבא: אכלו נא - לוקה שתים, מבושל - לוקה שתים, נא ומבושל - לוקה שלש.

אביי: אין לוקין על לאו שבכללות.

א''ד תרתי הוא דלא לקי - חדא מיהת לקי.

א''ד: גם אחד לא לקי, דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה.

רבא: אכל זג לוקה שתים, חרצן - לוקה שתים, זג וחרצן - לוקה שלש.

אביי: אין לוקין על לאו שבכללות.

א''ד תרתי לא לקי - חדא מיהת לקי.

א''ד: חד גם לא לוקחה - דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה.

ת"ר: אכל כזית נא מבעוד יום - פטור, כזית נא משחשיכה - חייב.

אכל כזית צלי מבעוד יום - לא פסל עצמו מבני חבורה, כזית צלי משחשיכה - פסל עצמו מבני החבורה.

אכל כזית נא מבעו"י פטור- דאל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים

'כי אם צלי אש', דרק בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא.

רבי: אקרא אני 'בשל' 'מבושל' דאף בשלו מבעו"י.

ומדלא אמר או בשל או מבושל הוציאו לצלי קדר ולשאר משקין.

ת"ר: אכל צלי מבעוד יום - חייב, וכזית נא משחשיכה - חייב.

קתני צלי דומיא דנא, מה נא בלאו - אף צלי בלאו.

נא – ד'אל תאכלו ממנו נא',| צלי מהא ד'ואכלו את הבשר בלילה הזה', דביום - לא.

ואף דלאו הבא מכלל עשה דעשה הוא.

הא מני כר"י 'דשור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו' - אותו אתה מתפיס לבדק הבית. ואי אתה מתפיס תמימים לבדק הבית.

מכאן אמרו: כל המתפיס תמימים לבדק הבית - עובר בעשה.

ובל"ת מ'וידבר ה' אל משה לאמר' - לימד על כל הפרשה כולה שיהא בל"ת דברי ר"י.

א"ל לב"ק: 'לאמר' - לא נאמר בדברים.

בי רב 'לאמר' - לאו אמור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום