שבועות דף ד עמוד א

-פרק ראשון

אלא הך סתמא שבועה שלא אוכל ככר זו שלא אוכלנה ואכלה -חייב רק אחת,

זו היא שבועת ביטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד.

זו היא דחייבין על זדונה מכות, אבל אוכל ולא אכל - לא לקי.

ומעיקרא סבר: לאו שאין בו מעשה לוקין עליו וסתמה,

והדר סבר: אין לוקין עליו וסתמה, ומשנה לא זזה ממקומה.

ומשנתנו כרי''ש ולענין מלקות, ובמראות נגעים יש מלקות בקוצץ בהרתו.

וכר"א דכל מקום שנא' 'השמר פן ואל' - אינו אלא לא תעשה.

קשה הרי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד הוא, ואין לוקין עליו.

- מש"ה מוקים כרי"ש דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד - לוקין עליו.

ודחי' שאם נעמיד כר"ע קשיא ידיעות.

ואין להעמיד רי"ש ולמלקות - דכר"ע נמי ולמלקות

ואין להעמיד דידיעות והתראות - דא"כ שתים הן ולא שהן ארבע,

ב. ועוד דלמאי צריך העלמה למלקות ג. ועוד דהר'ז בעולה ויורד

א. אלא רב יוסף: רבי היא, ואליבא דתנאי, בידיעות כרי''ש, בשבועות כר"ע.

ב. רב אשי מר''כ: רבי מצד עצמו ס''ל כר''ע בשבועות וכרי''ש בידיעות הטומאה

דתניא: מנין שחייב רק על שיש בה ידיעה בתחלה ובסוף והעלם בינתים?

לר"ע: ת"ל: 'ונעלם ונעלם שני פעמים',

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום