שבועות דף ד עמוד ב

-פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רבי: א"צ 'ונעלם' - מכלל דידע, והוא ידע - הרי כאן שתי ידיעות,

'ונעלם ונעלם' לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש.

ואפי' בשבועות דלית ליה טעמיה דנפשיה סברא הוא,

האם רבי דרש כלל ופרט או ריבוי ומיעוט

ר"ע מחייב לשעבר דדרש ריבויי ומיעוטי, רבי גם דרש ריבוי ומיעוט.

דתניא, רבי בכל פודין בכור אדם חוץ מן השטרות,

ורבנן בכל פודין בכור אדם חוץ מעבדים ושטרות וקרקעות.

שרבי דרש ריבוי ומיעוט: 'ופדויו מבן חדש' ריבה, 'בערכך כסף חמשת שקלים' - מיעט, 'תפדה' - חזר וריבה, ריבה ומיעט וריבה - ריבה כל מילי, ומיעט שטרות.

ורבנן דרשי כלל ופרט: 'ופדויו מבן חדש' כלל, 'בערכך כסף חמשת שקלים' - פרט, 'תפדה' חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, דמפורש דבר המטלטל וגופו ממון,

יצאו קרקעות שאינן מטלטלין, יצאו עבדים, שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות אע"פ שמטלטלין אין גופן ממון.

הקשה רבינא: וכי רבי דרש ריבויי ומיעוטי? והא רבי דרש כללי ופרטי!?

דתניא: ריב''י: 'ולקח' - לרבות הסול והסירה, המחט והמקדח והמכתב.

רבי: מרצע - מה מרצע מיוחד של מתכת, אף כל של מתכת.

ואמרינן דלכו''ע: בעלמא דרשו כללי ופרטי וכאן לריב"י כללי ופרטי וריב"י דרש ריבוי ומיעוט כדתרי''ש במים במים שני פעמים אי''ז כלל ופרט אלא ריבה ומיעט

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום