סוטה דף טו עמוד ב

פרק שני

ר"ג לחכמים: סופרים, הניחו לי ואדרשנה כמין חומר, ששמעתי לר"מ: היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה,

ואפי' עניה כשם שמעשיה מעשה בהמה, כך קרבנה מאכל בהמה.

היה מביא פילי של חרס, ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור;

ר''י: רביעית, כשם שממעט בכתב כך ממעט במים.

נכנס להיכל ופנה לימינו, ומקום היה שם אמה על אמה, וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא מגביה, ונוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על המים,

שנא': ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים.

תנא רי''ש: פילי של חרס חדשה, דגמר 'כלי כלי ממצורע דחרס חדשה.

והתם מ'ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים, מה מים שלא נעשתה בהן מלאכה, אף כלי שלא נעשתה בו מלאכה.

אי מה להלן מים חיים, אף כאן מים חיים!

ולרי"ש ה"נ דארי"ו: 'מי כיור' – רי''ש: מי מעיין הן, וחכ"א: משאר מימות הן.

איכא למיפרך: מה למצורע שטעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת!

רבה: 'בכלי חרס', כלי שאמרתי לך כבר.

רבא: דווקא כשלא נתאכמו פניו, אבל נתאכמו פניו פסולין דומיא דמים דלא נשתנו אף כלי שלא נשתנה,

והטעם: דומיא דמים שלא נשתנו, אף כלי שלא נשתנה.

אי כיון דאידחו אידחו, או"ד כיון דהדור הדור?

ת"ש ר"א: עץ ארז ואזוב ושני תולעת שהפשיל בהן קופתו לאחוריו - פסולין, והא התם הדרי ומפשטי.

ודחי': דהתם דאיקלוף איקלופי.

והטעם: דכל פינות שאתה פונה, לא יהו אלא דרך ימין.

ת"ר: 'ומן העפר אשר יהיה' יכול יתקן מבחוץ ויכניס? ת"ל: בקרקע המשכן,

יכול יחפור בקרדומות? ת"ל: 'אשר יהיה', יש שם הבא, אין שם תן שם.

תניא אידך: מלמד, שהיה מתקן מבחוץ ומכניס בקרקע המשכן;

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום