סוטה דף יז עמוד א

פרק שני

בא לו לכתוב את המגילה, מאיזה מקום הוא כותב?

מואם לא שכב איש וגו' ואת כי שטית תחת אישך,

ואינו כותב והשביע הכהן את האשה,

וכותב יתן ה' אותך לאלה ולשבועה ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך,

ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן;

רבי יוסי: לא היה מפסיק;

ר"י: כל עצמו אינו כותב אלא יתן ה' אותך לאלה ולשבועה וגו' ובאו המים המאררים האלה במעיך וגו',

ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן.

וחלקו: 'וכתב את האלות האלה הכהן בספר'

לר"מ: אלות ממש 'האלות' - לרבות קללות הבאות מחמת ברכות, 'אלה' - למעט קללות שבמשנה תורה, 'האלה' למעט צוואות וקבלות אמן;

ורבי יוסי: כולהו כדאמרת 'את' - לרבות צוואות וקבלות;

ור"מ: אתים לא דריש;

ור''י: כולהו במיעוט דריש, אלות -ממש, 'האלות' למעט קללות הבאות מחמת ברכות אלה למעט קללות שבמשנה תורה, 'האלה' - למעט צוואות וקבלות.

ור"מ: מ"ש האי ה"י דמרבי ביה, ומ"ש האי ה"י דמעיט ביה? ה"י דגביה דריבויא - ריבויא היא, ה"י דגביה דמיעוטא - מיעוטא.

והא לית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן!

אר"ת: הנקי כתיב.

דריש ר"ע: איש ואשה, זכו - שכינה ביניהן, לא זכו - אש אוכלתן.

רבא: ודאשה עדיפא מדאיש, דהאי מצרף, והאי לא מצרף.

רבא: מפני מה אמרה תורה: הבא עפר לסוטה? זכתה - יוצא ממנה בן כאברהם אבינו, ד'עפר ואפר', לא זכתה - תחזור לעפרה.

דריש רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו 'ואנכי עפר ואפר', זכו בניו לב' מצות: אפר פרה, ועפר סוטה.

והאיכא גם: עפר כיסוי הדם! - התם הכשר מצוה איכא, הנאה ליכא.

רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו 'אם מחוט ועד שרוך נעל', זכו בניו לב' מצות: חוט של תכלת, ורצועה של תפלין.

רצועה של תפלין, ד'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך', ותניא ר"א הגדול: אלו תפלין שבראש,

חוט של תכלת דתניא ר"מ: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד

שנא': 'ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר', וכתיב: 'כמראה אבן ספיר דמות כסא'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום