סוטה דף טו עמוד א

פרק שני

ומעלהו בכלי שרת להקטירו.

ומולחו ונותנו ע''ג האישים. ד'וכל קרבן מנחתך במלח תמלח וגו'.

קרב הקומץ שיריה נאכלין מ'והקטיר הכהן את אזכרתה וגו', וכתיב: 'והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו'.

קרב הקומץ, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה,

דאיתמר: הקומץ מאימתי מתיר שיריים באכילה?

ר"ח: משתשלוט בו האור, רי"ו: משתיצת האור ברובו.

ורשאין הכהנים ליתן לתוכו יין ושמן דבש.

ד'למשחה' - לגדולה, כדרך שהמלכים אוכלין.

ואין אסורין אלא מלחמץ. ד'לא תאפה חמץ חלקם'

ארשב"ל: אפילו חלקם לא תאפה חמץ.

ה"ק: כל המנחות טעונות שמן ולבונה ובאות מן החיטין ובאות סלת,

מנחת חוטא אף שאינה טעונה שמן ולבונה באה מן החטין ובאה סלת;

מנחת העומר אף שבאה מן השעורין - טעונה שמן ולבונה ובאה גרש,

וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה ובאה מן השעורין ובאה קמח.

תניא אר"ש: בדין שתהא מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה, שלא יהא חוטא נשכר,

ומפני מה אינה טעונה? שלא יהא קרבנו מהודר;

ובדין שתהא חטאת חלב טעונה נסכים, שלא יהא חוטא נשכר, ומפני מה אינה טעונה? שלא יהא קרבנו מהודר;

אבל חטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים, לפי שאין באין על חטא.

והך דרשב"נ מרי"ו: על שבעה דברים נגעים באין וכו'! התם מנגע נכפר וכשמביא קרבן להתירו בקדשים הוא

והך: דחטאת נזיר תהא טעונה נסכים, לפי שאינה באה על חטא!

– ס"ל כר"א: הקפר דנזיר נמי חוטא הוא

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום