סוטה דף יב עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רי''ו מרשב''י: 'ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור'

שירדה לרחוץ מגלולי אביה, וכן 'אם רחץ ה' את צואת בנות ציון.

רי''ו: 'ונערותיה הולכות וגו' - הליכה זו לשון מיתה,

וכן אומר: 'הנה אנכי הולך למות'.

'ותרא את התיבה בתוך הסוף' כיון שראו שרוצה להצילו אמרו לה: גבירתנו, מנהגו של עולם, מלך ב"ו גוזר גזירה, אם כל העולם כולו אין מקיימין אותה בניו ובני ביתו מקיימין אותה, ואת עוברת על גזירת אביך! בא גבריאל וחבטן בקרקע.

ר''י ור''נ: 'ותשלח את אמתה ותקחה'

חד אמר: ידה ד'אמתה', וחד אמר: שפחתה מדלא כתיב ידה.

ולמ"ד שפחתה גבריאל חבטן בקרקע ושייר לה אחת, כבוד בת מלך

ולמ"ד ידה לא כתיב ידה דקמ"ל, דאישתרבב אישתרבובי,

דוכן אתה מוצא באמתה של בת פרעה;

וכן אתה מוצא ב'שני רשעים שברת', תקרי שריבבתה.

אריב"ח: 'ותפתח ותראהו את הילד' ותרא מיבעי! -שראתה שכינה עמו.

ר''י: 'והנה נער בכה' – הוא ילד וקולו כנער,

ר"נ: א"כ, עשיתו למשה רבינו בעל מום! אלא, שעשתה לו אמו חופת נעורים בתיבה, אמרה: שמא לא אזכה לחופתו.

אריב"ח: 'ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה' מנא ידעה- שראתהו מהול.

ארי''ו: 'זה': מלמד, שנתנבאה שלא מדעתה, זה נופל ואין אחר נופל.

כר"א: וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים צופין ואינם יודעין מה צופין, מהגים ואינן יודעים מה מהגים,

ראו שמושיען של ישראל במים הוא לוקה,

עמדו וגזרו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, כיון דזרקו למשה,

לא ראו עוד לסימן, ובטלו גזירתם ולא ידעו שעל מי מריבה הוא לוקה.

והיינו דארחב"ח: 'המה מי מריבה אשר רבו'? המה שראו איצטגניני פרעה וטעו.

והיינו דאמר משה: שש מאות אלף רגלי וגו', אמר משה לישראל: בשבילי נצלתם כולכם.

רחב"פ: אותו היום כ"א בניסן היה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, מי שעתיד לומר שירה על הים ביום זה, ילקה ביום זה?

ראב"ח: אותו היום ו' בסיון היה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, מי שעתיד לקבל תורה מהר סיני ביום זה, ילקה ביום זה?

למ"ד בו' בסיוון -משכח"ל ג' חודשים דבז' אדר מת ובז' אדר נולד ומז' באדר ועד ו' סיון הו"ל ג' חודשים

אבל למ"ד: בכ"א בניסן- אותה שנה מעוברת היתה רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם

• 'ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות' מלמד, שהחזירוהו למשה על כל המצריות כולן ולא ינק, אמר: פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא? והיינו דאת מי יורה דעה וגו', למי יורה דעה ולמי יבין שמועה? לגמולי מחלב ולעתיקי משדים.

ר"א: 'ותאמר לה בת פרעה לכי מלמד, שהלכה בזריזות כעלמה.

רשב''נ: העלמה - שהעלימה את דבריה.

ארחב''ח: 'ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה'

מתנבאה ואינה יודעת מה מתנבאה, היליכי הא שליכי.

רחב"ח: 'ואני אתן את שכרך'

לא דיין לצדיקים שמחזירין להן אבידתן, אלא שנותנין להן שכרן.

מרב: 'ותקח מרים הנביאה אחות אהרן וגו' ולא אחות משה? -מלמד שנתנבאה כשהיא אחות אהרן, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל; וכיון שנולד משה, נתמלא כל הבית כולה אור, עמד אביה ונשקה על ראשה, א"ל: בתי, נתקיימה נבואתיך!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום