סוטה דף יב עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

וכלב בן חצרון וגו' - בן יפנה הוא! - בן שפנה מעצת מרגלים.

והך ד'וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב'

רבא: חורגו דקנז היה. וכן מדוייק ד'הקניזי' ש"מ

'עזובה' - זו מרים, ונקרא שמה עזובה שהכל עזבוה מתחילתה.

רי''ו: 'הוליד' אף דנשאה דכל הנושא אשה לשם שמים, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה.

'יריעות' - שהיו פניה דומין ליריעות.

'ואלה בניה' - אל תקרי בניה אלא בוניה.

'ישר' - שישר את עצמו;

'שובב' - ששיבב את יצרו;

'וארדון' - שרדה את יצרו; וא"ד: על שהיו פניה דומין לורד.

'ולאשחור אבי תקוע אשחור זה כלב, אלא שהושחרו פניו בתעניות

'אבי' - שנעשה לה כאב;

תקוע' - שתקע את לבו לאביו שבשמים.

היו שתי נשים' - נעשה מרים כשתי נשים,

חלאה ונערה' - בתחילה חלאה ולבסוף נערה.

'ובני חלאה צרת וצהר ואתנן',

צרת' - שנעשית צרה לחברותיה;

'צהר' - שהיו פניה דומין כצהרים;

'אתנן' - שכל הרואה אותה מוליך אתנן לאשתו.

אריב''ח: 'ויצו פרעה לכל עמו -אף על עמו גזר.

שלש גזירות גזר: בתחילה אם בן הוא והמתן אותו,

ולבסוף כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ולבסוף אף על עמו גזר.

ריב''ז: 'וילך איש מבית לוי' - להיכן הלך? שהלך בעצת בתו.

עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין!

עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן.

א"ל בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה,

שפרעה גזר רק על הזכרים, ואתה גזרת גם על הנקיבות!

פרעה גזר רק בעוה"ז, ואתה בעוה"ז ולעוה"ב!

פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזירתו.

אתה צדיק, ודאי גזירתך מתקיימת, ד'ותגזר אומר ויקם לך'!

עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן.

ריב"ב: ויקח - ויחזור מיבעי - שעשה לו מעשה ליקוחין, הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה ומלאכי השרת אמרו: אם הבנים שמחה'.

'את בת לוי' - אפשר, בת מאה ושלשים שנה הויא וקרי לה בת? דרחב"ח: זו יוכבד, שהורתה בדרך ולידתה בין החומות,

ד'אשר ילדה אותה ללוי במצרים', ואין הורתה במצרים!

ר"י: שנולדו בה סימני נערות.

ריב''ז: 'ותהר האשה ותלד בן'- מקיש לידתה להורתה דשלא בצער, מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה של חוה.

'ותרא אותו כי טוב הוא' - ר"מ: טוב שמו;

ר"י: טוביה שמו; ר"נ: הגון לנביאות; אחרים אומרים: נולד מהול;

וחכ"א: בשעה שנולד משה - נתמלא הבית כולו אור, כתיב כאן: 'ותרא אותו כי טוב הוא', וכתיב שם: 'וירא אלהים את האור כי טוב'.

'ותצפנהו שלשה ירחים' דלא מנו מצרים אלא משעה ששבה והיא היתה מעוברת ג' חדשים מעיקרא.

'ולא יכלה עוד הצפינו' - אמאי? תצפניה ותלך! - אלא כל מקום ששמעו מצרים שנולד תינוק הביאו תינוק לשם שישמעהו ד'אחזו לנו שועלים שועלים קטנים וגו'.

ר''א: 'ותקח לו תבת גומא' - מאי שנא גומא?

מכאן לצדיקים שממונם חביב עליהן יותר מגופן,-שאין פושטין ידיהן בגזל.

רשב"נ: דבר רך, שיכול לעמוד בפני דבר רך ובפני דבר קשה.

'ותחמרה בחמר ובזפת'

חמר מבפנים וזפת מבחוץ, כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע.

'ותשם בה את הילד ותשם בסוף'

ר"א: ים סוף, רשב"נ: 'אגם', ד'קנה וסוף קמלו'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום