סוטה דף י עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מרב: 'ויגדל הנער ויברכהו ה'- שברכו באמתו, כבנ"א וזרעו כנחל שוטף.

רב: 'ויקרא שמשון אל ה' ויאמר ה' אלהים זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים'

אמר שמשון לפני הקב"ה: רבש"ע, זכור לי עשרים שנה ששפטתי את ישראל, ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום.

רחב''א: 'וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים'

אמר שמשון: יבא מי שחוזר לאחוריו, ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתן.

ר''ש החסיד: בין כתיפיו של שמשון ששים אמה היה, ד'וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתיפיו', וגמירי, דאין דלתות עזה פחותות מששים אמה.

רי''ו: 'ויהי טוחן בבית האסורים'- לשון עבירה, וכן: 'תטחן לאחר אשתי',

מלמד, שכל אחד ואחד הביא לו את אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר הימנו.

ר'פ: היינו דאמרי אינשי: לשותי יין מביאים יין לעובדי אדמה מבאין ירקות

א. רי''ו: כל המזנה, אשתו מזננת עליו,

ד'אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי',

וכתיב: 'תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין'.

היינו דאמרי אינשי: הוא בין הדלעת, ואשתו בין הקישואים.

ב. רי"ו: שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים, ד'דן ידין עמו כאחד וגו'.

ג. רי"ו: שמשון מעין שמו של הקב"ה נקרא, ד'כי שמש ומגן ה' אלהים וגו'.

מה הקב"ה מגין על כל העולם כולו, אף שמשון מגין בדורו על ישראל.

ד. רי"ו: בלעם חיגר ברגלו אחת היה, ד'וילך שפי',

שמשון חיגר בשתי רגליו היה, ד'שפיפן עלי ארח'.

ת"ר: חמשה נבראו מעין דוגמא של מעלה, וכולן לקו בהן:

שמשון בכחו, ד'ויסר כחו מעליו';

שאול בצוארו, ד'ויקח שאול את החרב ויפל עליה';

אבשלום בשערו, כדבעינן למימר קמן;

צדקיה בעיניו, ד'ואת עיני צדקיהו עור';

אסא ברגליו, ד'רק לעת זקנתו חלה את רגליו',

ואריא'ר: שאחזתו פדגרא. -כמחט בבשר החי.

וידע סוג הכאב או חש בזה, או ששמע מרבו, או דסוד ה' ליראיו

דרש רבא: אסא נענש על שעשה אנגריא בת"ח, ד'השמיע את כל יהודה'.

ריא''ר: 'אין נקי' אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

כתיב: 'וירד שמשון תמנתה', וכתיב: 'הנה חמיך עולה תמנתה'!

ר''א: שמשון שנתגנה בה - כתיב ביה ירידה,

יהודה שנתעלה בה - כתיב ביה עליה.

רשב"נ: שתי תמנאות היו, חדא בירידה וחדא בעליה.

ר"פ: תמנה אחת היא המגיע מכאן יורד והמגיע מכאן עולה,

כגון ורדוניא ובי בארי ושוקא דנרש.

: 'ותשב בפתח עינים'

א. ר''א: בפתחו של אברהם אבינו, מקום שכל עינים צופות לראותו.

ב. מרב: מקום הוא ששמו עינים, וכן: 'תפוח והעינם'.

ג. רשב"נ: שנתנה עינים לדבריה;

כשתבעה, א''ל: שמא נכרית את? א"ל: גיורת אני;

שמא אשת איש את? א''ל: פנויה אני;

שמא קיבל אביך קידושין? א"ל: יתומה אני;

שמא טמאה את? א"ל: טהורה אני.

ר''ל: 'ויטע אשל בבאר שבע' - שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים.

ר''י ור''נ פרדס וזהו דויטע, או פונדק. וויטע היינו אהלי אפדנו וגו'

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום