סוטה דף ז עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ומעבירין ממנה כלי זהב וקטליאות נזמים וטבעות, כדי לנוולה

ואח''כ מביא חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה.

וכל הרוצה לראות רואה, חוץ מעבדיה ושפחותיה, -שלבה גס בהן.

וכל הנשים מותרות לראותה -וְנִוַסְרו כל הנשים ולא תעשינה כְזִמַתְכֶנָה

מעלין לבין דין הגדול שבירושלים

מריב"ח: 'ועשה לה הכהן את כל התורה', והתם: 'על פי התורה אשר יורוך',

מה להלן בשבעים ואחד, אף כאן בשבעים ואחד.

א. ומאיימין עליה וכו'.

ורמינהו: כדרך שמאיימין עליה שלא תשתה כך מאיימין עליה שתשתה, אומרים לה: בתי, אם ברור לך הדבר שטהורה את, עמדי על בורייך ושתי, לפי שאין מים המרים דומין אלא לסם יבש שמונח על בשר חי, אם יש שם מכה מחלחל ויורד, אין שם מכה אינו מועיל כלום!

ל"ק: כאן קודם שנמחקה מגילה, כאן לאחר שנמחקה מגילה.

א. ואומר לפניה דברים שאינם כדי לשומען וכו'.

ת"ר: אומר לפניה דברי הגדה ומעשים שאירעו בכתובים הראשונים כגון: 'אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם',

יהודה הודה: ולא בוש, מה היה סופו? נחל חיי העוה''ב.

ראובן הודה: ולא בוש, מה היה סופו? נחל חיי העוה''ב.

ושכרן בעוה''ז- 'להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם'.

יהודה הודה: ד'ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני',

ראובן הודה: כרי"ו 'יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה' כל שנים שישראל במדבר, עצמותיו מגולגלין בארון, עד שעמד משה ובקש עליו רחמים,

אמר לפניו: רבש"ע, מי גרם לראובן שהודה? יהודה, וזאת ליהודה?

מיד: 'שמע ה' קול יהודה' ועל איבריה לשפא;

ולא העלוהו למתיבתא דרקיעא – 'ואל עמו תביאנו';

ולא ידע משקל ומטרח בשמעתא ביחד עם רבנן –'ידיו רב לו';

לא הוה סלקא שמעתא אליבא דהילכתא, - 'ועזר מצריו תהיה'.

יהודה שהודה: שלא תישרף תמר,

ראובן שהודה: שלא יחשדו בו אחיו ולא שהיה חצוף לפרט חטאיו.

א. אם אמרה טמאה אני וכו'. - ש"מ: כותבין שובר!

א. אביי: תני: מקרעת.

ב. א"ל רבא: והא תני שוברת- אלא במקום שאין כותבין כתובה עסקינן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום