לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

סוטה דף י עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר''ל: 'ויקרא שם בשם ה' אל עולם' תקרי ויקריא, מלמד, שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב, כיצד? לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו, א"ל: וכי משלי אכלתם? משל אלהי עולם אכלתם!, הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם.

ר"א: 'ויחשבה לזונה כי כסתה פניה' שכסתה פניה בבית חמיה, דאריונ: כל כלה שצנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים. מתמר.

נביאים, ד'חזון ישעיהו בן אמוץ;

מלכים, מדוד, כר''ל: מסורת בידינו מאבותינו, אמוץ ואמציה אחים.

ר"א: היא מוצאת - היא מיתוצאת מיבעי ליה!

לאחר שנמצאו סימניה בא סמאל וריחקן, בא גבריאל וקירבן.

היינו ד'למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם',

א"ר יוחנן: משעה שנתרחקו סימניה נעשית כיונה אילמת;

א. 'לדוד מכתם' - שיצא ממנה דוד שהיה מך ותם לכל.

ב. 'מכתם' - שהיתה מכתו תמה, שנולד כשהוא מהול.

ג. 'מכתם' - כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו ללמוד תורה, כך בגדולתו.

'והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה', ולא אמרה

כרי"ו מרשב"י: נוח לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. -מתמר.

רחב''ח: בהכר בישר 'הכר נא הכתנת בנך היא', בהכר נא בישרוהו.

'נא'- בבקשה ממך הכר פני בוראך ואל תעלים עיניך ממני.

רש''ח: 'ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני' יוסף שקדש ש"ש בסתר זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה, ד'עדות ביהוסף שמו',

יהודה שקדש ש"ש בפרהסיא זכה ונקרא כולו על שמו של הקב"ה.

כיון שהודה ואמר צדקה ממני, יצתה בת קול ואמרה: אתה הצלת תמר ושני בניה מן האור, חייך שאני מציל בזכותך ג' מבניך מן האור; -חנניה מישאל ועזריה.

'צדקה ממני' - מנא ידע? יצתה בת קול ואמרה: ממני יצאו כבושים.

מרשב''א: 'ולא יסף עוד לדעתה כיון שידעה שוב לא פסק ממנה, כ'קול גדול ולא יסף'.

ב. אבשלום נתגאה בשערו וכו'.

ת''ר: אבשלום בשערו מרד, שנאמר: 'וכאבשלום לא היה איש יפה וגו' ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך', תנא: אבן שאנשי טבריא ואנשי ציפורי שוקלים בה;

לפיכך נתלה בשערו, שנאמר: 'וַיִקָרֵא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רוכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויאחז ראשו באלה ויותן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר', לקח חרב ורצה לחתוך לשער ראשו,

תדרי''ש: באותה שעה נבקע שאול מתחתיו.

ויבך דוד וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום

ח' 'בני', -ז' שהעלהו משבעה מדורי גיהנם,

וא' דקריב ראשו לגופו, וא"ד: שיבוא לעוה''ב.

אר"ל: 'ואבשלום לקח ויצב לו בחייו' שלקח מקח רע לעצמו.

רחב''פ: את מצבת אשר בעמק המלך- בעצה עמוקה של מלכו של עולם,

ד'הנני מקים עליך רעה מביתך

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום