לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

סוטה דף יא עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מרי''ו: 'את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך'

שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים.

ולמ"ד גם שם: בפה רך, הכא ודאי בפריכה.

דרש רב עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור - נגאלו ישראל ממצרים, בשעה שהולכות לשאוב מים, הקב"ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים, ובאות ושופתות שתי קדירות אחת של חמין ואחת של דגים, ומוליכות אצל בעליהן לשדה, ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתים, שנאמר: 'אם תשכבון בין שפתים וגו', בשכר תשכבון בין שפתים זכו ישראל לביזת מצרים, ד'כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ, וכיון שמתעברות באות לבתיהם';

וכיון שמגיע זמן מולדיהן, הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר: 'תחת התפוח עוררתיך וגו', והקב"ה שולח משמי מרום מי שמנקיר ומשפיר אותן, כחיה זו שמשפרת את הולד, שנאמר: 'ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שָׁרֵך ובמים לא רחצת למשעי וגו', ומלקט להן שני עגולין אחד של שמן ואחד של דבש, שנאמר: 'ויניקהו דבש מסלע ושמן וגו';

וכיון שמכירין בהן מצרים באין להורגן, ונעשה להם נס ונבלעין בקרקע, ומביאין שוורים וחורשין על גבן, שנאמר: 'על גבי חרשו חורשים וגו', לאחר שהולכין היו מבצבצין ויוצאין כעשב השדה, שנאמר: 'רבבה כצמח השדה נתתיך';

וכיון שמתגדלין באין עדרים עדרים לבתיהן,

שנא: 'ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדים', תקרי בעדרי עדרים,

וכשנגלה הקב"ה על הים הם הכירוהו תחלה, - ד'זה אלי ואנוהו'.

'ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות וגו'

רב ושמואל: אם אשה ובתה, יוכבד ומרים, או: כלה וחמותה יוכבד ואלישבע.

תניא כמ"ד אשה ובתה,

שפרה זו יוכבד, א. שמשפרת את הולד; ב. שפרו ורבו ישראל בימיה.

פועה - זו מרים, א. שהיתה פועה. ב. שהיתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל.

ר"ח: ויאמר 'בילדכן את העבריות וגו'

סימן גדול מסר להן, בשעה שכורעת לילד, יריכותיה מצטננות כאבנים.

וא''ד: 'וארד בית היוצר והנה הוא עושה מלאכה על האבנים',

מה יוצר זה ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע, אף אשה ירך מכאן וירך מכאן והולד באמצע.

ר''ח: 'אם בן הוא והמתן אותו'

סימן גדול מסר להן: בן - פניו למטה, בת - פניה למעלה.

'ותיראן המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן וגו' ולא להן -מלמד שתבען לדבר עבירה ולא נתבעו

'ותחיין את הילדים'

תנא: לא דיין שלא המיתו אותן, אלא שהיו מספיקות להם מים ומזון:

ותאמרן המילדות אל פרעה כי לא כנשים וגו' חיות?

דאמרו לו: אומה זו כחיה נמשלה,

יהודה - גור אריה, דן - יהי דן נחש, נפתלי - אילה שלוחה, יששכר - חמור גרם, יוסף - בכור שור, בנימין - זאב יטרף,

ואף מה שלא כתב בהם 'מה אמך לביא בין אריות רבצה וגו'.

רב ושמואל: 'ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים'

אם בתי כהונה ולויה, אהרן ומשה; או בתי מלכות,

דוד בא ממרים ד'ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור', וכתיב: 'ודוד בן איש אפרתי וגו'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום