סוטה דף כג עמוד א

פרק שלישי

ואלו שמנחותיהן נשרפות:

האומרת טמאה אני לך, ושבאו לה עדים שהיא טמאה, והאומרת איני שותה, ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ושבעלה בא עליה בדרך.

וכל הנשואות לכהנים - מנחותיהן נשרפות;

בת ישראל שנשאת לכהן - מנחתה נשרפת,

וכהנת שנשאת לישראל - מנחתה נאכלת.

מה בין כהן לכהנת?

מנחת כהנת נאכלת, ומנחת כהן אינה נאכלת;

כהנת מתחללת, וכהן אין מתחלל;

כהנת מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים;

כהן אוכל בקדשי קדשים, ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים.

מה בין איש לאשה?

האיש פורע ופורם, מדיר את בנו בנזיר, מגלח על נזירות אביו,

מקדש את בתו, מוכר את בתו, נסקל ערום, נתלה, נמכר בגניבתו, אבל לא האשה

כיצד?: כהנת, לויה וישראלית שנשאת לכהן

אין מנחתה נאכלת שיש לו חלק בה, ואינה עולה כליל שיש לה חלק בה,

אלא הקומץ קרב בעצמו והשירים קריבין בעצמן.

איקרי כאן: כל שהוא ממנו לאישים - הרי הוא בבל תקטירו!

יברשב"פ: דמסיק לשום עצים,

כר"א: לריח ניחוח אי אתה מעלה, אבל אתה מעלה לשום עצים.

ואף לרבנן: דלית ליה הא סברא

עבדי ראבר"ש: דהקומץ קרב בעצמו, והשירים מתפזרים על בית הדשן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום