לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

סוטה דף כא עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את וכו'.

ר"א: כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות.

א"ר אבהו: מ"ט דר"א ד'אני חכמה שכנתי ערמה', כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית.

ורבנן: 'אני חכמה' מיבעי לריב"ח: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן, שנאמר: 'אני חכמה שכנתי ערמה'.

רי"ו: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, ד'והחכמה מאין תמצא'.

ב. רבי יהושע אומר: רוצה אשה וכו'.

ה"ק: רוצה אשה בקב ותיפלות עמו, מתשעת קבין ופרישות.

ב. הוא היה אומר: חסיד שוטה כו'.

חסיד שוטה? כגון שטבעה אשה בנהר ואמר דאין זה ראוי לאיסתכולי בה ואצולה.

רשע ערום? ארי"ו: זה המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חברו.

ב. ר"א: זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז, דתנן: מי שיש לו מאתים זוז - לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני, היה לו מאתים חסר דינר - אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול.

ג. מרי"ו: זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין, דיתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין, מה שמכרו מכרו.

ד. אביי: זה המשיא עצה למכור בנכסים כרשב"ג. נכסי לך ואחריך לפלוני, וירד הראשון ומכר ואכל, לרבי: השני מוציא מיד הלקוחות,

ולרשב"ג: אין לשני אלא מה ששייר ראשון.

ה. ריב"ח: זה המכריע אחרים באורחותיו.

ו. ר"ז מר"ה: זה המיקל לעצמו ומחמיר לאחרים.

ז. עולא: זה שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום