סוטה דף כב עמוד ב

פרק שלישי

ועד ארבעין שנין. והא דרבה אורי - בשוין

ת"ר: שבעה פרושין הן: פרוש שיכמי, פרוש נקפי, פרוש קיזאי, פרוש מדוכיא, פרוש מה חובתי ואעשנה, פרוש מאהבה, פרוש מיראה.

פרוש שיכמי - העושה מעשה שכם. [שלא לש"ש]

פרוש נקפי - המנקיף את רגליו. [עקב בצד גודל]

פרוש קיזאי – רנב"י: זה המקיז דם לכתלים. [מתוך ששומר עיניו כביכול]

פרוש מדוכיא -רב"ש: דמשפע כי מדוכיא. [כפוף כ"כ]

פרוש מה עוד חובתי ואעשנה [כביכול עשה כל חובותיו]

אביי ורבא לתנא: לא תשנה פרוש מאהבה פרוש מיראה, דרב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.

רנב"י: הנסתר נסתר מבנ''א, והנגלה להם. ב''ד הגדול יפרע מהמתכסים בטליתות.

ינאי המלך לאשתו: אל תתיראי מהפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מהצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס.

ר"ש: אין זכות תולה במים המרים, שאם תולה מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות, ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו, שאומרים טמאות הן אלא שתלתה להן זכות.

רבי: הזכות תולה במים המאררים, ואינה יולדת ואינה משבחת,

אלא מתנוונה והולכת, לסוף היא מתה באותה מיתה.

נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותפדה

ואם משקדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותשרף.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום