סוטה דף לו עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רחב"ג: לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד, אלא כדרך שחלוקין בחומש שני, כיצד? בני לאה כסידרן, בני רחל אחד מכאן ואחד מכאן, ובני שפחות באמצע,

והך: כתולדותם- כשמות שקרא להן אביהן ולא כשמות שקרא משה, [בלי י'] - תיובתא דרב כהנא! תיובתא.

והך: והחציו? -חציו דהר גריזים מרובה מחציו דהר עיבל, מפני שלוי למטה.

וה"ק: אע''פ שלוי למטה בני יוסף עמהם, שנאמר: 'וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה',

אמר להן: לכו והחבאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין הרע,

אמרו לו: זרעו דיוסף לא שולטת בו עין הרע ד'בן פורת יוסף בן פורת עלי עין', ואר"א תקרי עולי עין.

ריב"ח: מ'וידגו לרוב בקרב הארץ', מה דגים שבים מים מכסין עליהן ואין העין שולטת בהן, אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן.

חמשים אותיות: ולא חסר אחת-

כרי"צ: : דיוסף הוסיפו לו אות אחת 'עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים

מתקיף רנב"י: כתולדותם בעינן! אלא, כל התורה בנימן, וכאן בנימין שלם,

מרשב"ח: יוסף שקידש שם שמים בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של הקב"ה

יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקב"ה.

רי''ו: יוסף- ד'לעשות מלאכתו', -שניהם לדבר עבירה נתכוונו.

רב ושמואל: 'מלאכתו'- חד אמר: מלאכתו ממש, וחד אמר: לעשות צרכיו נכנס.

תדר''י: 'ואין איש מאנשי הבית וגו' יום חגם היה, והלכו כולן לבית ע"ז שלהם,

והיא א"ל: שהיא חולה, אמרה: אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה.

'ותתפשהו בבגדו לאמר וגו' באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, א"ל: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות? ד'ורועה זונות יאבד הון',

רי''ו מר''מ: מיד: 'ותשב באיתן קשתו', - ששבה קשתו לאיתנו,

'ויפוזו זרועי ידיו' נעץ ידיו בקרקע ויצאה ש"ז מבין ציפורני ידיו,

'מידי אביר יעקב' מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד? אלא אביר יעקב,

'משם רועה אבן ישראל' - משם זכה ונעשה רועה,

שנאמר: 'רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף'.

תניא: היה ראוי יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצאו מיעקב אביו, ד'אלה תולדות יעקב יוסף', אלא שיצא ש''ז מבין ציפורני ידיו;

ואעפ"כ יצאו מבנימין אחיו, וכולן נקראו על שמו,

שנאמר: : 'ובני בנימין 'בלע' - שנבלע בין האומות, 'ובכר' - בכור לאמו, 'ואשבל' - ששבאו אל, 'גרא' - שגר באכסניות, 'ונעמן' - שנעים ביותר, 'אחי וראש' - אחי הוא וראשי הוא, 'מופים וחופים' - הוא לא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו, 'וארד' - שירד לבין אומות העולם; א"ד: 'וארד' - שפניו דומין לוורד.

מרי"ו: בשעה שאמר פרעה ליוסף: 'ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו',

אמרו איצטגניני פרעה: עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילו עלינו?

א"ל: גנוני מלכות אני רואה בו: אמרו לו: א"כ, יהא יודע בשבעים לשון!

בא גבריאל ולימדו שבעים לשון, ולא הצליח ללמוד הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד ד'עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים'.

ולמחר, כל לשון שדיבר פרעה השיבו נשבע בלשה"ק, ולא הבינו,

א"ל למדני, לימדו ולא למד, השביעו שלא יגלה לאף אדם. ונשבע.

כשא"ל: 'אבי השביעני לאמור', א"ל: לך והשאל על שבועתך א"ל שישאל גם על שנשבע לו, ואף דלא ניח"ל, א"ל: 'עלה וקבור את אביך כאשר השביעך'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום