סוטה דף לה עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

חד אמר: קוצרין ומשתחוים,

וחד אמר: מילי אמור, מי הכעיסך כנשבית וכעסת מי פייסך כשחזרת שנתפיסת

ר''א ור''א: 'ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש'

חד אמר: שבעים איש היו, וכאו"א שקול כחמשים אלף;

וחד אמר: חמשים אלף היו, וכל אחד ואחד שקול כשבעים סנהדרין.

רפב"ש: ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים ויזבח שור ומריא, וכתיב: 'דשבעה פרים ושבעה אילים'! - על כל פסיעה שור ומריא,

על כל שש ושש פסיעות - שבעה פרים ושבעה אילים.

א"ל ר"ח: א''כ מילאת את כל ארץ ישראל במות!

אלא: על כל שש ושש פסיעות שור ומריא,

על כל ששה סדרים של שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים.

רי''ו: כתיב: 'כידון' [כהורג], וכתיב: 'נכון' - בתחלה כידון, ולבסוף נכון.

א. נמצאת אתה אומר: שלשה מיני אבנים היו;

אחד: שהקים משה בארץ מואב,

ד'בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר וגו',

ולהלן 'וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת וגו', ולמד באר באר;

ואחד: שהקים יהושע בתוך הירדן,

ד'ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן';

ואחד: שהקים בגלגל, ד'ואת שתים עשרה האבנים האלה וגו'.

ת"ר: כיצד כתבו ישראל את התורה?

ר''י: ע''ג אבנים כתבוה, ד'וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגו', ואח''כ סדו אותן בסיד;

א"ל ר"ש: לדבריך, היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה? א"ל: בינה יתירה נתן בהם הקב"ה, ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה, ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת, שהיה להן ללמד ולא למדו;

ר''ש: ע''ג סיד כתבוה, וכתבו למטה: למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל וגו', שמבני ז' עממין שבחו''ל יכולים הא למדת, שאם היו חוזרין בתשובה היו מקבלין אותן.

טעם דר"ש: ד'והיו עמים משרפות סיד', על עסקי סיד.

טעם דר"י: כסיד דאין לו תקנה אלא שריפה אף כותים אין להם תקנה אלא שריפה

כמאן אזלא הך: 'ושבית שביו' לרבות כנענים שבחו"ל שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן, כר"ש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום