סוטה דף לה עמוד א
פרק שביעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
רי"ו מרשב"י: 'וישובו מתור הארץ וילכו ויבאו' מקיש הליכה לביאה דבעצה רעה.
'ויספרו לו ויאמרו באנו וגו', וכתיב: 'אפס כי עז העם'
רי"ו מר"מ: כל לה"ר שאין בו דבר אמת בתחילתו - אין מתקיים בסופו.
רבה: 'ויהס כלב את העם אל משה' - שהסיתן בדברים,
שבתחילה פתח יהושע והשתיקוהו: מי שראשו קטוע ערירי ידבר? לכך השתיקם כלב ע''י שאמר: וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם?
סברו שבגנותו מדבר ושתקו, ואז א"ל: הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והאכילנו את המן, אם יאמר עשו סולמות ועלו לרקיע לא נשמע לו? עלה נעלה וירשנו אותה וגו'
ארחב''פ: 'והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל וגו' דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה, 'כי חזק הוא ממנו אל תקרי ממנו אלא ממנו', כביכול, אפילו בעה''ב אינו יכול להוציא כליו משם.
רבא: אמר הקב"ה: אני חשבתיה לטובה - שכל מקום שבאו, מת החשוב שבהם כדי שיטרדו ולא ישאלו אחריהם.
וא"ד: ב. איוב נפטר, ונטרדו כולם בהספד,
הם חשבו לרעה - ארץ אוכלת יושביה היא.
ר''מ: 'ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו וגו' - המרגלים שיקרו דבשלמא ונהי בעינינו כחגבים - לחיי, אלא וכן היינו בעיניהם מנא ידעי? ולא היא, דכשישבו האמוריים לסעודת הבראה תחת הארזים ישבו המרגלים באילנות, שמעו שאומרים ראינו אנשים הדומים לקמצי באילנות.
רי''ו: 'ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו' ערב תשעה באב היה, אמר הקב"ה: הן בכו בכיה של חנם, ואני אקבע להם בכיה לדורות.
רחב"א: 'ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים' וכתיב: 'וכבוד ה' נראה באהל מועד' מלמד, שנטלו אבנים וזרקום כלפי מעלה.
א. רשב''ל: 'וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה' במיתה משונה.
ב. ר"ש מתמרתא: שנשתרבב לשונם ונפל על טיבורם, והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטיבורם, ומטיבורם ונכנסות בלשונם.
ג. רנב"י: באסכרה מתו.
וכיון שעלה האחרון שבישראל מן הירדן חזרו מים למקומן, ד'ויהי בעלות הכהנים נושאי ארון ברית ה' מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישובו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו'. נמצא ארון ונושאיו וכהנים מצד אחד וישראל מצד אחד, נשא ארון את נושאיו ועבר, שנא': 'ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם'.
ועל דבר זה נענש עוזא, דוישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון',
א"ל הקב"ה: עוזא, נושאיו נשא, כ''ש עצמו ויחר אף ה' בעוזא ויכהו שם
רי''ו ור''א: על השל – אם על עסקי שָלו שגגה, או: שעשה צרכיו בפניו.
רי''ו: 'וימת שם עם ארון האלהים' מה ארון קיים לעולם, אף עוזא בא לעוה"ב.
ר''א: 'ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעוזא' שנשתנו פניו כחררה.
ולא בכל מקום שכתוב ויחר, דשם כתיב 'אף', כאן לא כתיב אף.
דרש רבא: מפני מה נענש דוד? מפני שקרא לדברי תורה זמירות, - 'זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי' א"ל הקב"ה: ד"ת שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו, אתה קורא אותן זמירות?
הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, דכתיב: 'ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש וגו', והוא הביא בעגלה.
ר' אבהו ור''א: 'ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון' - משום דראו ויך?
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום