יבמות דף כה עמוד ב

פרק שני

ואמר רמ"נ: גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה - הא גזלן דד"ת פסול!

א. רמ"נ: רבנן כרבא ש'אין אדם משים עצמו רשע' וחולק על ריו"ס.

ב. ריו"ס: רבנן לא כרמ"נ אלא 'גזלן דד"ת כשר לעדות אשה'.

הטעם: 'הרגנוהו' - שאומר 'אני הייתי עם הורגיו' ולא הרגתי.

וכדתניא: שלסטים יצא ליהרג ואמר אמרו לאשת שב"כ אני הרגתי בעלה - והשיאוה, וא"ל ר"י: שם אמר 'אני הייתי עם הורגיו'.

החכם שאסר אשה בנדר על בעלה - לא ישאנה,

מיאנה או חלצה בפניו - ישאנה, מפני שהוא ב"ד.

בנדר. מדובר ביחיד מומחה היכול להתיר, דבשלשה ישאנה דבי"ד.

ובאמת גם שנים לא חשודים, כדתניא בשנים חתומים על שטר מכירה,

אלא נקט 'ב"ד' לאפוקי ממ"ד 'מיאון בפני שנים'.

ר"כ: מוציא, ר"א: אינו מוציא וכן תני ר''ז.

ומוכיח שלא מוציא: הנטען על שפחה.. אם כנס אין מוציא,

- שברננה לא מוציאים אא"כ יש כיעור כא"א שהוציאה בעלה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום